מורשת הגליל

שבתאי שירן מורשת-הגליל

דרכי נוף

דרך נוף הכרמים

המראה המתגלה מתצפית קידה הוא מדהים. תחתינו כביש אלון הוא "דרך ארץ המרדפים" מעבר לו פרוסה תחתינו בקעת הירדן ומעבר לה הרי מואב. נביט קדימה ונראה את פסגת הסרטבה מתנשאת גבוה, גבוה מתוך בקעת הירדן בראש הסרטבה שרידים של מבצר חשמונאי

דרך נוף הכרמים


דרך נוף הכרמים. כבר השם מעלה בזיכרון את הפסוק מספר ירמיהו לא, ד עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן ואכן הכרמים לאורך הדרך משילה לקידה מציינים את המעבר בבנימין מחקלאות ערבית המבוססת בעיקרה על זיתים לחקלאות יהודית המבוססת על גפנים.

הסיור יתחיל בצומת שילה על כביש 60 משם ניסע מזרחה בדרך לשילה. מיד לאחר הצומת משמאלנו הכניסה לתל שילה, מקום המשכן. לאחרונה נחנך במקום מגדל הרואה ובו מיצג מולטימדיה מרשים המספר את סיפור העיר הקדומה, שרידים של המשכן עצמו לא תראו באתר, הוא חרב, כפי הנראה, בעקבות קרב אבן העזר ומותו של עלי הכהן ועליו יספוד תהילים (עח ס) "וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם"
נמשיך לישוב שילה, שם מומלץ להכנס לבית הכנסת המרכזי שכולו מוטיבים המכוונים להעלות בדעתנו את המשכן, ראו את הכבש המוביל לעזרת הנשים ומראהו כמראה העליה למזבח העולה, הביטו בכיור הנחושת בכניסה, בקירות המדמים עצי שיטים, בבמה המדמה מזבח, בשלחן הקריאה במתכונת שלחן לחם הפנים, בארון הקודש המדמה את ארון הברית ועוד מוטיבים רבים המצדיקים כתבה נפרדת.



נחזור לדרך הכרמים ומשיך מזרחה, נחצה את שבות רחל ובפניה ליד חוות ישוב הדעת נפנה שמאלה



חוות ישוב הדעת מיסודו של הרב מיכי יוספי מוגדרת כמרכז להתחדשות והטענת הגוף ברוח פנימיות התורה, הרב מיכי יוספי עצמו נטש את העולם החרדי בהיותו נער, התגיס לצה"ל , כשהשתחרר טס למשך שנה למזרח הרחוק וכשחזר מצא דרכו חזרה ליהדות דרך כתבי ר' נחמן מברסלב.






הכביש חולף על פני הכניסה לישוב קידה וממשיך לכוון הישוב "אש דת", ישוב תורני קטנטן על שם אש קודש גילמור, מאבטח בסניף הביטוח הלאומי במזרח ירושלים שנרצח בראשית האינתיפאדה. וכן על שם הספר אש קודש הוא ספר דרשותיו של האדמו"ר מפיאסצנה, הרב קלונימוס קלמיש שפירא בפני חסידיו בגטו ורשה בעת השואה. בשנת 1943 , זמן קצר לפני הרצחו, הטמין הרבי את כתב היד בכד חלב באדמת הגטו, קובץ הדפים נמצא בפולין כמה שנים לאחר המלחמה והוצא לאור על ידי חסידיו, ספר זה מהווה תעודה חסידית, תאולוגית-מחשבתית, וגם היסטורית, יוצאת דופן.
לפני הישוב "אש דת" אנו פונים ימינה בכביש משובש אל תצפית קידה. המראה המתגלה הוא מדהים. תחתינו כביש אלון הוא "דרך ארץ המרדפים" מעבר לו פרוסה תחתינו בקעת הירדן ומעבר לה הרי מואב. זה המקום להעלות את זכרו של יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, אלוף בצה"ל, שר בישראל, המדינאי היחיד שניסה להציע תוכנית מדינית היא "תוכנית אלון" כדאי גם לספר את סיפור המרדפים ולהלות את זכרם של אריה רגב וגד מנלה ומשה פלס (סטמפל) וצביקה עופר. מפקדים בצה"ל שהסתערו ונפלו בראש הלוחמים בתקופה שמדינת ישראל הייתה נחושה במלחמתה בטרור. נביט קדימה ונראה את פסגת הסרטבה מתנשאת גבוה, גבוה מתוך בקעת הירדן ועליה מספרת המשנה: " ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן, ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם - אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש. (ראש השנה ב', ד)" , כדאי לעצור רגע ולעלות בדימיונינו את התמונה המדהימה הזאת. בראש הסרטבה שרידים של מבצר חשמונאי , מה שקושר אותנו לחנוכה , עליו מספר יוסף בן מתתיהו, שהיה מן המבצרים עליהם לא ויתרה שלומציון המלכה החשמונאית, כשהעבירה את שאר המבצרים לידי הפרושים. מכיוון ש"שם היו אוצרות סגולתה".





WCAG 2.0 (Level AA) דפי הנגישות באתרי 022 נבנו בהתאם לתקן נגישות WCAG 2.0 - AA