מורשת הגליל

שבתאי שירן מורשת-הגליל

דרום

היי דרומה לאילת- עין חצבה

מלכי יהודה חיפשו בערבה את מה שמחפשת מדינת ישראל היום. את הדרך לאילת. אילת היא המפתח לאפריקה, לתרשיש, לאופיר שם היו מכרות זהב. לשלמה המלך זה הלך, הוא הגיע לזהב אופיר והתעשר. יהושפט המלך נכשל האחרים הסתפקו בפיתוח אילת.

היי דרומה לאילת- עין חצבה.

בחנוכה נרד שוב לאילת ושם נפגוש שוב את השכנים שפגשנו בסוכות בגליל ובאוגוסט ברמה ונספר בהתלהבות איך עשינו את הערבה בשעה נסיעה במהירות מופרזת.
ואולי לא? אולי השנה נרד בניחותא ונקדיש את היום הראשון לערבה? בואוו ננסה לעצור בדרך. תחנה ראשונה עין חצבה.
עין חצבה היא תמר המקראית שוכנת בקצה מעלה העקרבים גבולו הדרומי של שבט יהודה. שלמה המלך היה הראשון לבנות מצודה במקום (מלכים א' ט' י"ז) ואחריו חזקו את המצודה המלך יהושפט (מלכים א כב) ואמציה בן יואש (מלכים ב יד) ועוזיה בן אמציה (מלכים ב יד ו- טו) .
מה חפשו מלכים אלו בערבה הצחיחה?
הם חיפשו את מה שמחפשת מדינת ישראל היום. את הדרך לאילת. אילת היא המפתח לאפריקה, לתרשיש, לאופיר שם היו מכרות זהב. לשלמה המלך זה הלך, הוא הגיע לזהב אופיר והתעשר. יהושפט המלך נכשל האחרים הסתפקו בפיתוח אילת.
נתחיל את סירינו בשער הכניסה למצודה מתקופת מלכי יהודה. שער מסיבי כמותו נתגלו בחצור ובגזר ובמגידו. ניתן לזהות בברור שני תאים מכל צד, ואומנות בולטות פנימה. משני צידי השער יש גם מגדלים גדולים בנוסף, לחומה יש סוגרים קונסטרוקטיביים- חללים שמולאו בעפר כחיזוק לחומה.
בתקופת בית ראשון השער היה אחד ממוקדי החיים בישוב. שם היה מקום המשפט "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" (דברים ט"ז, י"ח) ושם גם בוצעו פסקי הדין "והוצאתם את שניהם אל שער העיר וסקלתם אותם באבנים" (דברים, כ"ב, כ"ד). שם ישבו מכובדי העיר "נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ" (משלי, ל"א, כ"ג) ושם נעשו העסקים מכאן הביטויים הרווחים עד היום "שערי חליפין" ו"שערי משפט".
אחריהם השאירו את חותמם במקום, האדומים והנבטים והרומים.
הרומים הותירו במקום שרידים של בית מרחץ. בית מרחץ היה חלק בלתי נפרד מן התרבות הרומית וגם יהודים הרבו להשתמש בהם, הלל הזקן החשיב את הרחצה בבית מרחץ כמצווה וכן מפורסם הסיפור ברבן גמליאל בעכו שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי. . בית המרחץ נחפר ושומר ואפשר לראות את מערכת החימום התת קרקעי שלו.
גם הבריטים החזיקו תחנה במקום והותירו אחריהם שוקת להשקיית הסוסים.
בשנת 1967 התיישב במקום שמחה פרלמוטר, יהודי אמריקאי שחווה חזיונות נוצריים. הוא חי במקום עם אשתו יהודית, שהייתה נשואה לו כחוק ורחל, אשתו השנייה, הנוצרייה בדתה.. תושבי המקום מספרים כי במשך שנים טען שמחה שהוא שומע קולות מן האדמה. לאחר שמצא חרסים מהתקופה הישראלית והביאם לפני נוגעים בדבר, הוחלט על חפירות מסודרות במקום. שמחה ייסד במקום יישוב ששילב אורח חיים חרדי עם סממנים קיבוציים. היישוב, שהוכר כחווה חקלאית נקרא 'עיר אובות', על שם אחת התחנות של בני ישראל בדרכם ממצרים. למקום הצטרפו משפחות נוצריות מגרמניה, מהולנד ולימים גם מארצות הברית, שביקשו להתגייר. עם מותו התפרקה הקבוצה.
מדוע התמקמו כולם במקום הצחיח הזה?
מסתבר שבמשך אלפי שנים המקום לא היה צחיח כלל וכלל, במקום שפע מעיין עתיר מים בשם עין חוסוב ומעליו עץ שיזף רחב גזע ונוף, בולט למרחקים. בשנות השישים החלה מקורות בקידוחים תת קרקעים לטובת ישובי הסביבה והמעיין יבש. גם עץ השיזף שניזון ממנו היה בסכנת התיבשות והיום הוא מושקה בטפטפות
איך מגיעים?
מצומת הערבה ממשיכים בכביש מס' 90 דרומה לעבר אילת. בצומת חצבה פונים ימינה, לעבר מעלה עקרבים, ומיד שמאלה, על פי השילוט לעיר אובות. האתר נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהכביש ובסמוך אליו ישנה חנייה.
סיור מודרך במקום במסגרת סיורי "ארץ אהבתי" יינתן בחנוכה ביום א' 25.12 ע"י שבתאי שירן מורה דרך בטעם יהודי 0523246827



שער הכניסה מתקופת ממלכת יהודה (צילם שבתאי שירן)


WCAG 2.0 (Level AA) דפי הנגישות באתרי 022 נבנו בהתאם לתקן נגישות WCAG 2.0 - AA