מורשת הגליל

שבתאי שירן מורשת-הגליל

דרום

חורבת עתרי

עם כשלון מרד בר כוכבא חרב חבל יהודה מתושביו היהודים, כפרים הומי אדם נותרו שוממים ורק שרידי בתים ומחילות מסתור נותרו להעיד על חיים יהודים שהיו כאן. חורבת עתרי היא אחת מהם

חורבת עתרי
בשנת 132 לספירה פרץ מרד בר כוכבא שנמשך שלוש שנים עד שדוכא באכזריות. מאות אלפי יהודים נהרגו, והיישוב היהודי בארץ ישראל חרב. תקופת שלוש שנות המרד, שבהן שלט בר כוכבא בממלכת יהודה הייתה לתקופת העצמאות האחרונה של עם ישראל בארצו, עד להקמת מדינת ישראל לפני 70 שנה.
תכנון המרד היה יסודי. המורדים אגרו כלי נשק וחצבו מערכות מסתור, שבהן יחיו ומתוכן ייצאו להתקפה במהלך המרד, כפי שתיאר ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס:
" היהודים לא העזו להסתכן חזיתית עם הרומאים. הם תפסו את המקומות הנוחים של הארץ וחיזקו אותם במחילות ובחומות, כדי שישמשו להם כמקלטים בעת מצוקה וגם כדי שיוכלו לנוע בחשאי, אלה לקראת אלה, מתחת לפני הקרקע. הם קדחו פירים אל הדרכים התת-קרקעיות, כדי שייקלטו בהם אוויר ואור."
עם כשלון המרד חרב בבת אחת חבל יהודה מתושביו היהודים, כפרים הומי אדם נותרו שוממים ורק שרידי בתים ומחילות מסתור נותרו להעיד על חיים יהודים שהיו כאן. חורבת עתרי שקבלה את שמה על פי שבר חרס שנמצא במקום ובו מוזכר השם "עתרי" היא אחד מישובים אלו ומזוהה עם הכפר עתרא שהוזכר ע"י יוסף בן מתתיהו כאחד הכפרים שהושמדו ע"י הצבא הרומאי.
חורבת עתרי זוהה בודאות כישוב יהודי על פי שרידי המקוואות שנמצאו במקום, נרות חרס עם סמלים יהודיים וממצאים נוספים.
כיצד מגיעים?
מקריית גת ניסע מזרחה בכביש 35, בצומת זנוח נפנה צפונה (שמאלה) בכביש 38 לכוון בית שמש עד לשילוט ימינה לחרבת מדרס וחרבת עתרי, זו הכניסה הראשית לפארק עדולם, המשתרע על פני כ-50,000 דונם, בנוי גבעות נמוכות, המתנשאות כ-400 מטר מעל פני הים.
ניסע בכביש הפנימי אליו הגענו כ 100 מטר ונפנה בצומת שלפנינו ימינה, נמשיך בו עוד כ 2.2 ק"מ עד שנגיע למזלג שבילים. נבחר את הדרך שמשמאל וניסע עליה לפי השילוט לחורבת עתרי עוד כ 1.7 ק"מ, עד שנראה פנייה שמאלה משולטת. נפנה שמאלה וניסע עוד כ 1.3 ק"מ עד שנראה שלט ימינה לחורבת עתרי.
נכנס דרך שער האתר ונמשיך לטפס בעליה, לאחר כ 250 מטרים נגיע לאזור המגורים הצפוני של היישוב. נוכל להבחין באבנים הגדולות מהן ניבנו הקירות החיצוניים ולהסיק מכך שבוני העיר ציפו למתקפות ולכן בנו אותה בצורה ממוגנת. בסוף העלייה נראה משמאל מקווה גדול אליו מובילות מספר מדרגות, מקווה זה ממצא רב משמעות. מקווה אומר לנו "כאן חיו יהודים שומרי תורה ומצוות". כאן מצאו החופרים את שרידיהם של 15 איש כשגופת אחד מהם נמצאה כרותת ראש. ליד השרידים נמצא רכוש רב. כולל מטבעות הניתנים לתארוך מהם עולה שלאחר שתושבי המקום נטבחו על ידי הרומאים איש לא חזר יותר לכפר החרב.





נמשיך עוד כ 30 מטרים ונראה מצד שמאל שלנו את "מערת התבליטים". נרד למערה שהיתה במקור חדר מסתור ולאחר מכן הפכה לחדר קבורה ונוכל להבחין בחללי הקבורה המעוטרים בתבליטים מבחוץ. משמאל לכניסה למערת התבליטים ישנה כניסה למערת מסתור צרה שהילדים יהנו לזחול בה. ההורים פחות.
נמשיך לטייל בין שרידי המבנים , המקום משולט, אחד מהם מפואר ורחב מאחרים ומשערים שמבנה זה היה בית הכנסת של היישוב. באחת מפינותיו ישנה כניסה למערכת מסתור שארכה כ 40 מטרים והיציאה ממנה היא באחד ממבני המגורים.





נמשיך להתרשם מהמקום ונפרד מתושביו האלמונים שנפלו במרד על תקומת עם ישראל ולא זכו במה שזכינו אנו.

WCAG 2.0 (Level AA) דפי הנגישות באתרי 022 נבנו בהתאם לתקן נגישות WCAG 2.0 - AA