מורשת הגליל

שבתאי שירן מורשת-הגליל

דרום

עין סהרונים

גיאולוגיה היסטוריה ומים במכתש רמון. מתאים לכל המשפחה

גיאולוגיה היסטוריה ומים במכתש רמון.
המסלול הנוכחי לעין סהרונים ולנחל אורדן מתאים לכל נפש כולל ילדים. מתאים לסתיו, לחורף ולאביב, לא מתאים לקיץ.
המגיעים מצפון חוצים את מצפה רמון ויורדים בכביש 40 אל המכתש עצמו. נוסעים בתחתית המכתש עד פניה ברורה שמאלה אל דרך עפר המובילה אותנו לחניון בארות. ממשיכים בנסיעה עד צומת ברורה בה פונים ימינה עם סימון שבילים אדום. לאחר קילומטר מגיעים אל מזלג דרכים - ימינה לעין סהרונים ושמאלה לחניון יום סהרונים.
ממשיכים ימינה, עם הדרך המסומנת באדום, עד לחניון מסודר, שם מחנים את הרכב ויוצאים לסיור רגלי נינוח בעקבות השלטים וסימוני השבילים.
מולנו מיצד סהרונים ולמרגלותיו עין סהרונים, מעיין קטן .עצי שיטה, בצפון לא היה מעיין כזה זוכה אפילו לשם אך בסביבה הצחיחה כל מעיין מלך. בזכות המעיין קמה המצודה.ולאחר מבט בזרימה הדלה נטפס אל המצודה.










המבנה המרובע מקיף חצר, חדרי המגורים, וחצר לבהמות כל אלו מלמדים שלפנינו "מלונית" שגודלה 42 X 42 מטרים מרובעים. ותוכניתה זהה לחאן דומה הנמצא במואה שממערב למושב צופר שבערבה. בין ממצאי החפירה במקום היו מטבעות נבטיים ורומאיים, קערות נבטיות מצוירות, סירי בישול, תנור ועצמות גמל רבות. השרידים מעידים על תפקידו של המבנה כחלק משרשרת התחנות בדרך הבשמים הנבטית.

סיפור המצודה הוא סיפור האומה הנבטית, אותה אומה של נוודי מדבר החיים בצניעות אינם בונים בתים, אינם נוטעים ומתנזרים מיין בדומה לבני רכב הזכורים לנו מספר ירמיהו ל"ה, ומתפרנסים מהעברת בשמים בדרכי המדבר המסוכנות שרק הם ידעו את צפונותיהם. בירתם היא פטרה שם הם משאירים את ילדיהם ונשותיהם בצאתם לדרך המסוכנת. ולצורך המסעות הם בונים "מלוניות" ליד מקורות המים. מיצד סהרונים הוא אחד משרשרת "מלוניות" לאורך דרך הבשמים.
נפרד מהמיצד ונמשיך לאורך דרך הבשמים לנחל אורדן, ניתן להמשיך ברגל בשביל המסומן כחול דרך "פרסת נקרות" הנקראת כך משום שהמסלול הוא דמוי פרסה. אלא שאז יהיה צורך בהקפצת רכבים בסוף המסלול. אנחנו העדפנו לחזור לרכב, לנסוע חזרה למזלג השבילים ושם לפנות ימינה עם הסימון השחור אל חניון סהרונים שם החנינו את המכונית ויצאנו לטיול רגלי
ירדנו בשביל השחור היורד אל נחל ארדון עצרנו להפסקת קפה בצל שיטה סלילנית ענקית והמשכנו לאורך הנחל. הסלע משמאל מרובד שכבות שכבות בצבעים שונים, "סנדביץ" של שכבות גיאולוגיות שונות, לצפוניים מראה השכבות החשופות מוזר כל שהוא, חסרה לנו הצמחיה שאנו רגילים לראותה מכסה את הסלע החשוף. עוד 150 מטר של הליכה מתגלה תופעה מוזרה. בין כל שכבות הסלע האופקיות צצה שכבה אנכית. פורעת כל סדר ומנוגדת לטבע, זהו הדייק . חומר מאגמתי נוזלי בטמפרטורה גבוהה שפרץ ממעבה האדמה כלפי מעלה דרך סדק בשכבות האופקיות. כשבא החומר הלוהט במגע עם סלע מוצק הוא התקרר, התמצק והתגבש. בהתאם לטמפרטורת המאגמה, לעובי הסדק שנוצר ובהתאם לקצב ההתקררות של המאגמה נוצרו סלעים מגובשים שונים. אם נתקרב אל הדייק נוכל לראות כי משני עברי הסדק המלא ישנן שתי שכבות דקות של סלע שונה. במקביל להתקררותו של החומר המאגמתי הלוהט שעלה, הוא "אפה" את הסלע שאיתו בא במגע.


בהמשך הדרך ספרתי עוד שני דייקים דומים, יודעי דבר טוענים שיש כשבעה דייקים בסביבה.



מכאן ניתן לחזור על עקבותינו אל המכוניות והמלונית המודרנית.




WCAG 2.0 (Level AA) דפי הנגישות באתרי 022 נבנו בהתאם לתקן נגישות WCAG 2.0 - AA