יום ד', ו’ בכסלו תשע”ט
    דף הבית  |  כתוב לנו  |  הצטרף אלינו כמנוי  

בית הכנסת העתיק בשפרעם.

שבתאי שירן – "מורשת הגליל"

בגרעין הכפר, בלב ליבה של העיר הערבית המעורבת במוסלמים, נוצרים ודרוזים שוכן מזה 250 שנה בית כנסת ומחכה שתכנסו אליו לתפילת מנחה או לאמירת פרק תהילים. בית הכנסת נקי ומטופל, יש בו סידורים, חומשים וספרי תהילים, רק דבר אחד הוא חסר. יהודים שיתפללו בו בקביעות.




  ההיסטוריה היהודית בשפרעם*

 בתקופת הבית השני הייתה שפרעם עיר יהודית מהגדולות בגליל. ואכן לאחר כשלון מרד בר כוכבא עם מעבר מרכזי היהדות לגליל התמקמה גם הסנהדרין בשפרעם כחלק מתקופת הנדידה.

גלתה סנהדרין מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושה ליבנה,ומיבנה לאושה, ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לציפורי, ומציפורי לטבריאוטבריא עמוקה מכולן, ....אמר רבי יוחנן: ומשם עתידין ליגאל, שנאמר   התנערי מעפר קומי שבי.  (ראש השנה דף לא ע"א-ע"ב) 

בעיר התגורר רבי יוסי הגליל, שהיה דור שלישי של תנאים ונחשב לאחד מגדולי חכמי דורו. הוא היה בן דורם של רבי טרפון, רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא. זה היה הדור של מרד בר- בוכבא (132- 135 ). גם רבי יהודה בן בבא חי בשפרעם. הרומאים הוציאו אותו להורג בשנת 144 לס' משום שהמשיך ללמד תורה, למרות שהרומאים אסרו על לימוד תורה. קברו של בן בבא נמצא בפרברי העיר   ורבים עולים אליו לרגל.

בשלב מסוים בתקופה הביזנטינית החלו להתיישב בה נוצרים- ביזנטינים, לצד היהודים ובנו כנסייה. שרידי הכנסייה נמצאים במרכז העיר והארכיאולוגים קבעו שהיא נבנתה במאה ה- 4 לס'.

לאחר הכיבוש הערבי החלו להתיישב בעיר לצד היהודים והנוצרים גם מוסלמים , ושלושת האוכלוסיות חיו זו ליד זו בשלום עוד כ1300 שנה בתקופה הצלבנית, הממלוכית והתורכית. כאשר במאה ה13 מצטרפים גם הדרוזים.

עפ"י המפקד העות'מאני בשפרעם, חיו ב- 1525 – 1526 3 משפחות יהודיות וב- 1533 – 1539 עלה המספר ל- 10 . בשלב מסוים במאה ה- 16 הצטרפו לקהילה היהודית יהודים ספרדים. במאה ה- 16 היו שנים רבות בהן סבלו תושבי הגליל ממגפות ויהודי צפת ברחו מהעיר וחלקם מצאו מקלט אצל יהודי שפרעם. במאה ה- 17 בנתה הקהילה היהודית בית כנסת על חורבות בית הכנסת הקדום. בית הכנסת נקרא "מחנה השכינה".

ב- 1761 השתלט השיח' הבדווי דהאר אל עומר על המקום ושינה את שמו לשפא עומר. אל עומר התגורר בשפרעם זמנית ועבר לעכו לאחר שכבש אותה ומינה את בנו עותמן למושל העיר. בשפרעם נבנו בתקופת משפחת אל עמר, 2 מצודות: א-סרייה ואל- ברג'. א- סראיה פירושו ארמון בתורכית . בקומת הקרקע היו אורוות לסוסים והיא הייתה מוקפת חומה, מה שנתן לה מראה של מצודה. אל- ברג' נמצאת דרומית לסראיה והיא נבנתה על חורבות המצודה הצלבנית. המצודות נבנו על מנת לשלוט על הדרך הראשית לאזור הגליל

אל עמר הזמין יהודים להתיישב בעיר, והרב חיים אבולעפיה התיישב בעיר עם תלמידיו. הם שיפצו את בית הכנסת שנבנה במאה ה- 17.  בית כנסת זה עומד על תילו עד עצם היום הזה ורבים המבקרים בו.

ממפקד מונטפיורי שנערך ב- 1839 מתברר שבשפרעם התגוררו 107 יהודים . ב- 1849 פנו יהודי העיר במכתב למונטפיורי וסיפרו על מצבם הכלכלי הקשה, ועל בריחת יהודים מהעיר כתוצאה מהמצב. במכתב הוסבר שעול המסים הכבד הביא לנטישה. העוזבים עברו לחיפה וטבריה והנוצרים והדרוזים השתלטו ל אדמותיהם. מכתב זה מצטרף לעדויות נוספות על עול המסים הכבד שהטיל השלטון העות'מאני על היהודים והביאם לנטוש את אדמותיהם מחוסר יכולת לעמוד במעמסת המסים.

עד הכבדת עול המסים עסקו היהודים בחקלאות. העוזבים עברו לעסוק במסחר.

ב- 1850 התיישבו בעיר 30 משפחות של יהודים ממרוקו , וב- 1887 הגיעו ממרוקו 12 משפחות יהודיות נוספות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו היהודים לעזוב את העיר בשל קשיי פרנסה. היהודי האחרון, אברהם אל- עזרי, עזב את שפרעם ב- 1920, על רקע הפוגרומים נגד יהודים שפרצו בארץ .

במלחמת העצמאות שמשה שפרעם בסיס לכוחות הערביים בגליל. ובמיוחד לגדוד הדרוזי שתקף את רמת יוחנן וקרית אתא.היא נכבשה במבצע "דקל" ביולי 1948 .

איברהים נימר חוסין, שהיה ראש העיר שפרעם היה יו"ר "ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל", כאשר הוקמה ב- 1975 . ראש העיר שהחליף אותו , אורסן יאסין, בשנות ה- 1990 , סרב להיות חבר בוועדה.

אורסן יאסין בתקופת כהונתו כראש עיריית שפרעם, הוכיח שהוא מנהיג יוצא דופן בנוף המנהיגות הערבית- ישראלית. בניגוד לעמדת "ועדת המעקב של ערביי ישראל" הוא הודיע שעירו תשתתף בחגיגות ה- 60 לישראל, והצהיר:" לא יתכן שנגדל את ילדינו בארץ הזאת על שנאת ישראל" הוא גם קרא לגיוס לצה"ל.

באוגוסט 2005 התחוללה טרגדיה בשפרעם, כאשר צעיר יהודי, בשם עדן נתן- זדה, רצח 4 מתושבי שפרעם בתוך אוטובוס. הוא עצמו נרצח בידי תושבים זועמים.

* על פי רבקה שפק ליסט http://www.e-mago.co.il/Editor/history-3206.htm

מסלול הסיור.

הסיור שלנו יתחיל בסראיה, אם יתמזל מזלינו ויפתחנו לנו את העליה לגג נוכל להתרשם מתצפית מרשימה על העיר שפרעם. מן הסראיה נרד רגלית לבית הכנסת העתיק, נקיש על דלת הבית של משפחת ג'עברי הגרה ממול ונבקש את מפתח בית הכנסת.

לאחר אמירת פרק תהילים בבית הכנסת וכמובן מספר צילומים נרד לקבר ר' יהודה בן בבא, החכם שסמך את תלמידי ר' עקיבא בזמן גזרות השמד ושלם על כך בחייו.

איך מגיעים?

שפרעם נמצאת על כביש 79 בין צומת סומך לצומת המוביל אלא שבית הכנסת נמצא בגרעין הכפר העתיק והגישה אליו מסובכת ביותר עקב ריבוי הסימטאות ולכן מומלץ לעשות סיור מסוג זה בהדרכת מדריך. אם בכל זאת אתם מעוניינים לטייל בכוחות עצמיכם פשוט העזרו בתושבים מקומיים, הם ישמחו לכוון אתכם.

סיורים בעקבות אתרים יהודים בגליל ניתן לעשות עם שבתאי שירן מורה דרך בטעם יהודי 0523246827

 
...