יום ש', ו’ באייר תשע”ח
    דף הבית  |  כתוב לנו  |  הצטרף אלינו כמנוי  



 

דרכי נוף בין מירון לעמוקה

באווירת סליחות של סוף שנה נצא לטיול שמשלב כמעט הכל, קברי צדיקים ובית כנסת עתיק, נוף ויער, מים וטרשים, ספסלי ישיבה ופינות התבודדות. אוירת מסתורין צפתית עם אווירת נופש, אלול משולב באוגוסט.

נפתח את הסיור בפרק תהילים בקבר הרשב"י במירון ומשם נמשיך לכוון צומת מירון ומיד לאחריה נפנה שמאלה על פי השילוט המכוון לדרך נוף מירון. הדרך עוברת בנוף של עצי אלון, חרוב ואלה המתערבבים בעצי האורן.  לאחר 2 ק"מ חניון קטן. מולו יוצא שביל אל בית היערן. זה המקום להתרשם מתופעת הטרשונים בסלע להתחבר לטבע, לזמזם את "שירת העשבים" ולחשוב על ראשוני החסידים שנהגו להתעלות בטבע.

הכביש ממשיך ומתפתל. דרך עפר קצרה עולה אל מבנה בטון בעל כיפה כחולה המזוהה כקבר אלקנה, וכבר רבי שמואל ויטאל (1598–1677), בנו של רבי חיים ויטאל, תהה על זיהוי זה ואף אמר שאלקנה קבור עם שמואל בנו ברמה. ובכלל שאלת זיהוי קברי צדיקים היא שאלה מסובכת, יש מן הקברים שלגביהם מסורות יציבות, עתיקות יומין ויש מקומות בהם רצוי להתייחס בספקנות לשלט. יש היום ספרות בנושא והמסלול הזה מתאים ביותר להעמיק בספרות עולי הרגל והעדויות בנושא קברי קדמונים.  

הכביש, אינו מוטרד מהבעיות שלנו.  הוא מתעקל במדרון ונוחת בחניון פיקניקים משמאל לדרך, בצל טנק צנטוריון קשיש המציין את מקומה של אנדרטת חטיבה 37 בעוצבת ראם. האנדרטה העשויה עמודים עגולים בגובה עד 9 מ' ומלוחות פלדה המעוצבים בצורת האות "ש". האות מסמלת מילים שנקשרו בחטיבה כגון קדש, ששת הימים, שלום, שריון, נשק, ואת האות ש הרשומה במזוזה.

דרך הנוף יורדת מהאנדרטה לכביש הגישה ליישוב קדיתא. קדיתא שהוא לכל הדעות מאחז בלתי חוקי שהוקם ב1889 כמתנה של אריאל שרון למשפחה בודדת וצמח לישוב של 40 משפחות בעוד שהרשויות אינן מצליחות לגבש החלטה מה יעלה בגורלו. ובינתיים על כל גבעה צומח בית או צריף.   כאן פונים שמאלה ולאחר כ-400 מ' חולפים על פני מבנה קטן המציין את מערת אידרא רבא ואת קברו של התנא רבי יוסי בר יעקב. על פי המסורת, האר"י הקדוש הוא שזיהה את המקום כמקום ההתכנסות של תלמידי רשב"י.



קדיתא

הכביש ממשיך בין מטעים, חוצה את חורשת עין זיתים, חוצה את כביש עין זיתים (כביש 886) וממשיך כדרך נוף יער ביריה אל מעיין עין גבר.המוקף בבוסתנים של גפנים, עצי תאנה, פינות פיקניק מוצלות, משטח חניה נוח וטרסות יפות. נמשיך בנסיעה עם הדרך, מצד שמאל רואים את "עמק הבוטנה". ובו מטע של  עצי פיסטוק שכן הבוטנים הנזכרים במקרא מזוהים היום עם עץ הפיסטוק. כ 1200 מטר אחריו בצל האורנים חניון ןספסלים. נמצא כאן מבנה מרשים של שרידי בית הכנסת של הכפר נבוריה שהתקיים במקום בתקופת הגמרא. כתובת שנמצאה במקום מספרת כי "ב-494 לחורבן נבנה הבית בשירירה (בנדבת) חנינא בן לייזר ולולינא בר יודן"   בהמשך הכביש במורד הגבעה נמצא המעיין שהעניק חיים לישוב. סביב המעיין מטפחים בשנים האחרונות בוסתן יפה של עצי צפצפה, דולב, אלה, אלון, שקדים ותאנים, מעט דמיון ואנו רואים ישוב תלמודי קלאסי שמעיין בשיפוליו, בית כנסת בראשו והאמורא ר' יעקב מנבוריה יושב בו ומחדש הלכות.

הדרך לעמוקה ממשיכה במורד התלול לכוון עמק החולה ובהמשכה קברו של יונתן בן עוזיאל, תוך הירידות אנו מבינים את מקור השם "עמוקה": שכן זה המקום העמוק והנמוך ביותר בכל האזור ההררי הזה. קברו של יונתן בן עוזיאל הוא מן המפורסמים שבקברי הצדיקים. אנשים באים לכאן כל השנה ביום ובלילה להתפלל על זיווג ופרי בטן. נצטרף אליהם לאמירת פרק תהילים ולברכת יהי רצון שתהא השנה הזאת שנה טובה לכל עם ישראל.