יום ב', טו’ באייר תשע”ט
    דף הבית  |  כתוב לנו  |  הצטרף אלינו כמנוי  
הטיול הפעם יהיה לאתר די מפורסם ועדין הוא חובה בתקופה זו של "דרום אדום" , גם המסלול הפעם נוח, ועביר לכל רכב. נטייל הפעם אל מרבדי הכלניות בין שוקדה לבארי.
16:28 (13/02/19) שבתאי שירן

אדום אדום הטיול הפעם יהיה לאתר די מפורסם ועדין הוא חובה בתקופה זו של "דרום אדום" , גם המסלול הפעם נוח, ועביר לכל רכב. נטייל הפעם אל מרבדי הכלניות בין שוקדה לבארי. יער שוקדה נמצא במערב הנגב. עצי היער הם ברובם מינים של עצי איקליפטוס, אורן וקזוארינה, ומעט עצי אשל שהוכיחו את התאמתם למישורי הלס ולתנאי האקלים של מערב הנגב. איך מגיעים? נוסעים בכביש 25 ובצומת זמרת פונים דרומה לכביש הגישה למושב שוקדה (2422). ממשיכים כ-4.3 ק"מ ופונים ימינה לדרך נוף יער שוקדה. או פשוט כותבים ב waze "יער שוקדה" עם הירידה לדרך הנוף, נצמד הכביש לגדר החיצונית של מושב שוקדה , נסיעה קצרה בשולי מטעים תוביל אותנו ליער שוקדה עצמו ובו מרבדים מרהיבים של כלניות אדומות, אליהן נלווים טוריים מצויים כתמה עבת-שורשים ואחרים. 300 מ' אחרי הכניסה ליער, נגיע לצומת שבילים כאן נפגוש, בנוסף לדוכני המכירות, את המרבד הראשון, ניתן לחנות, ולצאת למסלול רגלי קצר, זהו אינו המרבד היחיד. ביער יש מספר ריכוזי פריחה גדולים המשתרעים על פני עשרות דונמים. הדרך המתפתלת מאפשרת להתרשם מהמרבדים המדהימים, פשוט מומלץ לעצור מפעם לפעם, להכנס למעבה החורש, לשוטט בין הפרחים להצטלם ולשלוח את התמונות לכל מי שבתפוצת הווטסאפ שלכם. ביום יפה אפשר בהחלט לקיים פיקניק ביער רק אנא אנא הקפידו שלא לדרוך על הכלניות ובכלל תמונה שלכם שוכבים בין הכלניות היא "מגניבה" בתנאי שלא השמדתם את הכלניות עצמן. אפשר גם לזמזם את שירה האלמותי של שושנה דמארי ז"ל (כתב נתן אלתרמן, הלחין משה וילנסקי) שְׁקִיעוֹת בָּהָר תִּבְעַרְנָה וְתִדְעַכְנָה, אֲבָל כַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד תִּפְרַחְנָה. סוּפוֹת לָרֹב תֵּהֹמְנָה וְתִסְעַרְנָה, אַךְ מֵחָדָשׁ כַּלָּנִיוֹת תִּבְעַרְנָה. כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת, כַּלָּנִיּוֹת אֲדַמְדַמּוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת.. . מצומת השבילים נמשיך ברכב דרומה (שמאלה) ולאחר כחצי ק"מ נחצה את אפיק נחל שובה בגשר אירי, לאחר גשמים יתכן ותהיה זרימה של הנחל בכביש, סעו ללא חשש, תשתית הכביש היא מבטון וגובה המים לא מסכן את המכונית. אחרי כמה מאות מטרים נצא מהיער לשדות החקלאיים, ועתה נמשיך ישר מערבה כחצי ק"מ בין השדות. ושוב משתלבת הדרך ביער עבות וחוצה ערוץ נוסף עם מעבר בטון. ומכאן יוצאת דרך הנוף לכביש 232, כ 500 מ' דרומית לצומת בארי. ומכיון שלא כולם מבחינים בין כלנית, נורית ופרג אז לנוחיותכם מספר סימנים: הראשון הוא העונה: הכלנית היא הראשונה לפרוח, שיא הפריחה שלה הוא בפברואר, במרץ עד אפריל תפרח הנורית ובמחצית מרץ עד מאי יפרח הפרג, סימן לזכירה הם ראשי התיבות כנ"ף שפירושם כלנית, נורית, פרג. את הכלנית האדומה קל לזהות באמצעות הטבעת הלבנה בבסיס עלי הכותרת, סביב האבקנים הרבים. במהלך הפריחה הטבעת הולכת וגדלה ונעשית ברורה יותר ויותר. האבקנים-כחולים סגולים וביניהם במרכז הפרח גוף כדורי הנושא את העלָיִים. עלי הגביע הגזורים, שמתחת לעלֵי הכותרת, מתרחקים מהפרח ככל שעובר הזמן מתחילת הפריחה. . את הנורית ניתן לזהות על-פי עלי הכותרת המבריקים, לעיתים מרוחקים מעט אחד מהשני ומקבץ האבקנים השחורים-חומים שבמרכז הפרח. עלי הגביע צמודים מתחת לעלי הכותרת, אינם גזורים ונראים כמו צווארון של ליצן, אדומים מבפנים וירוקים מבחוץ. לפרג בפריחה 4 עלי כותרת מקומטים ואין לו עלי גביע. לעלי הכותרת כתמים שחורים עם קצה לבן. וגם אם לא הבחנתם, לא נורא העיקר שאהבתם את ארצנו היפה.