יום ד', כה’ בכסלו תשע”ח
    דף הבית  |  כתוב לנו  |  הצטרף אלינו כמנוי  
 בית העלמין של צפת – ב'

 בית הקברות הוא זכרונותיו של ישוב, המצבות מספרות את סיפורם של אנשים שחיו ופעלו וסיור בבית קברות הוא סיור בעקבות זכרונות.





נחזור לבית הקברות בצפת, הפעם  לא לקברי הצדיקים המקובלים של האר"י והבית יוסף אותם בקרנו בשבוע שעבר אלא לקברים נודעים פחות.

נכנס לבית העלמין של צפת בכניסה לחלקה הצבאית, קברי חיילים וקברי אזרחים מעורבים זה בזה. ראשיתה של החלקה במלחמת השחרור כאשר אזרחים מן השורה, לוחמי הגנה ולוחמי אצ"ל נפלו בקרבות על הגנת העיר. הם נקברו זה ליד זה במעלה בית הקברות של צפת, מאוחר יותר הוכרו חלק מהם כחללי צה"ל ומצבותיהם הוחלפו במצבות צבאיות. סביב חלקה זו הוקמה החלקה הצבאית הממוסדת.

נרד בזהירות במדרגות הזקוקות לשיפוץ, משמאל קבר הניתן לאיתור על פי האבנים המרובות עליו, על הקבר כתוב השם  אריה לייב שניאורסון , האיש שנקרא בחייו בשמו הרוסי מרק גורארי חי שנים רבות בת"א התפרנס מחנות בגדים ברחוב נחלת בנימין והיה חילוני גמור אם כי יש עדויות שהיה הולך מפעם לפעם להתוועדויות של חב"ד. מעטים ידעו שאריה הוא אחיו של רבי מנחם מנדל שניאורסון הוא הרבי מלובביץ. עם מותו בקש האדמו"ר לקבור את אחיו בצפת וחסידי חב"ד מקפידים לפקוד את הקבר מפעם לפעם.



נמשיך במדרגות שמצבן הולך ורע ממדרגה למדרגה, נביט שמאלה ונחפש במרחק של כ 10 מ' קבר צבוע כחול. הדרך אליו עוברת בין קוצים וברקנים, זהו קברו של ישעיהו דוד קראוס שעלה כחלוץ מעיירה הונגרית בשם אוהיל, שרת במשטרה הבריטית במאורעות 1938 והוצב בצפת.

בצפת התאהב בנערה מקומית בשם חיה לבית קירשנבאום וכמו בכל הסיפורים הרומנטים הנערה החזירה לו אהבה, ההורים חסידי צאנז הטילו וטו, הזוג הכריז על מרד שהתבטא בהליכה שלובת ידים בחליפות גברדין ירוקה תואמות  בטיילת של צפת בפרהסיה בשבת אחה"צ. ההורים לא יכלו לעמוד בבושה ונתנו את הסכמתם.

ארבעה ימים לאחר החתונה בדרכו למשמרתו בתחנת המשטרה הבריטית נרצח החתן הצעיר על ידי מחבל.

חיה, האלמנה,  התחתנה בשנית מאוחר יותר, מנשואיה אלו נולדה לה בת אורה. היא אורה אחימאיר אשתו של העיתונאי יעקב אחימאיר שכתבה את סיפור המקרה בספר "כלה".





נמשיך מטה אל חלקת  עולי הגרדום. כאן קבורים שנים-עשר אנשי אצ"ל ולח"י שנידונו למוות על-ידי השלטון הבריטי בשנים  1947-1938  עליהם כתב מנחם בגין ז"ל, מפקד האצ"ל בתקופת המרד "עשרה הרוגי מלכות במולדת ושניים בארץ מצרים ידע דורנו, וכולם עמדו עד נשימתם האחרונה עלי אדמות בגבורת רוח שכמוה מעטות בתולדות כל העמים ועילאית הימנה לא היתה אף לא תיתכן".

עולי הגרדום לא היו תושבי צפת, הם היו תושבי הארץ כולה אך בעוד שבמקומות אחרים שנאו אנשי ההגנה את לוחמי האצ"ל הרי שבצפת הייתה אחוות לוחמים בין לוחמי ההגנה והאצ"ל. שתי המחתרות ידעו לשתף פעולה לכל אורך הדרך. צפת קבלה באהבה את לוחמי האצ"ל והלח"י בחייהם ובמותם.

וברחבת הזכרון לעולי הגרדום נעמוד דקה של דומיה, אולי נהמהם את השיר "חילים אלמונים" ונעלה על לב את הצדיקים האלמונים שאין כמוהם מליצי יושר לעם ישראל.