יום ג', ג’ בכסלו תשע”ח
    דף הבית  |  כתוב לנו  |  הצטרף אלינו כמנוי  
 חורבת צונם – העיר האבודה

......וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְאֵין-עוֹד לָהֶם שָׂכָר--כִּי נִשְׁכַּח, זִכְרָם,  גַּם אַהֲבָתָם גַּם-שִׂנְאָתָם גַּם-קִנְאָתָם, כְּבָר אָבָדָה; וְחֵלֶק אֵין-לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם, בְּכֹל אֲשֶׁר-נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ (קהלת ט, ה)

 


אני מהלך שבוי בקסם היער בדרך אל העיר האבודה, מנסה ליישב במוחי את הניגוד בין האנונימיות העכשווית של המקום, לקיומו בעבר. מי חי כאן ואיך חי? במה האמין וממה התפרנס? מה קרה בין לידתה למותה? למה אבודה ולמי היא אבדה? ואיך קרה שבמשך שנים רבות כיסה אותה יער עבות ואיש לא שב אליה לגור בה ולכונן חיים חדשים? אפילו את יריחו שיקם חיאל בית האלי (מלכים א, ט"ז, ל"ד) במחיר בניו למרות קללת יהושע בן נון (ו, כ"ו)

סופה של העיר ברור, היא לא חרבה במלחמה, לא ברעש ולא בשריפה, היא ננטשה, מי הקים את העיר ומדוע נטשו אותה תושביה לא ברור. המפגש הראשון איתה בחשיכה המסתורית של עצי האלון העבותים, מעורר השתאות והתפעלות. המקום נקרא חורבת צונם, או חורבת צוואנה, שפירושו אבן צור. היא מסתתרת בתוך חורש צפוף ועב גזע של אלון התולע, שקרני שמש מעטות מצליחות לחדור מבעד לתקרתו, ולא מעט עצי ער אציל (דפנה) נותנים מריחם לממוללים את עליהם בהולכם בשביל.

ובתוך היער האפל הזה מתגלים מבני אבן מסותתת, קבורים בחלקם באדמה, תעלות ומאגרי מים תת קרקעיים, פרוזדורים, בור מים מטויח וחלקים של אבני מפרכה. הכפר, בצורתו הנוכחית, התקיים ושגשג כנראה בתקופה הצלבנית, יעידו על כך צורת הבנייה והאבן. המקום שימש גם למגורים בתקופה הממלוכית, אבל צורתו הבסיסית נותרה כשהייתה.





רב הנסתר על הגלוי בחורבת צונם, גם לא ברור לאן עברו התושבים, שכנראה עסקו בין השאר בחקלאות ובתקופתם החורש לא היה עבות כל כך ומרגע שהמקום ננטש התכסה השטח בחורש פראי ולא נודע כי בא אל קרבו.

מומלץ להגיע, בדרך המובילה מאבן מנחם דרך המטעים והלולים וממשיכה לשום מקום, לטייל ביער האפל, להתפעל משרידי העיר  ולהשאר עם הרבה שאלות ללא תשובות

איך מגיעיםמצומת אבן מנחם על כביש 899 יורדים דרומה בדרך אספלט 1300 מטר, פונים ימינה לדרך כורכר לבנה, 1200 מטר ומגיעים לחוות בקר. מחנים את הרכב וממש מול החווה מעבר בגדר – לכו בשביל, היער יבלע אתכם ואחרי 250 מטר תגיעו אל העיר האבודה.

ב waze  שימו "חורבת צונם"

לצורך הכנת הכתבה נעזרתי בכתבה של מורה הדרך אמנון גופר באתר "מסע אחר"