יום ג', ג’ בכסלו תשע”ח
    דף הבית  |  כתוב לנו  |  הצטרף אלינו כמנוי  
 שרונה

 בחוץ שלט WHISKY ,מדרגות צרות המובילות מתחת לפני האדמה ומעוררות צפיה למרתף, אתה אמנם מגיע למרתף, אבל איזה מרתף? אולם ענק, מואר היטב, האולם מאורך, התקרה קמורה, מבנה של חצי חבית, שלחנות מסעדה עם סועדים, אך התצוגה העיקרית היא בקירות, אין סוף בקבוקי ויסקי מסוגים שונים, ליתר דיוק למעלה מ1000 סוגי ויסקי, לטענת אסף, אחד הבעלים כולם כשרים, בכלל אסף מעדיף להציג את המקום כמועדון לויסקי המיועד לחובבים המושבעים של משקה זה

ההבטחה הגדולה של המקום היא האפשרות לטעום בו את הסוגים היקרים של המשקה הסקוטי במנות קטנטנות ובמחירים נוחים. אבל כנראה ש"נוחים" זה עניין סובייקטיבי. אמנם ניתן למצוא שם שוט ב־8 שקלים, אך תרצו לטעום מאחד הבקבוקים הנדירים תיאלצו לשלם הרבה יותר ועד 2000 (אלפיים) ₪ לשוט.





לא תמיד זה היה כך 

עד לפני כשנתיים היה זה אולם תת קרקעי מוזנח, מעליו שקקו חיים מלאי פעילות , בתים הוזזו ממקומם אחרים שופצו, רחובות רוצפו מחדש ומתחם בילויים חדש קם במקום קרית משרדים ממשלתית אפורה.

יש אומרים בסודי סודות כי מאז קום המדינה ועד לפני כעשור היה המרתף הזה מקום סודי המוכר לאנשי המוסד בלבד ואלו ניצלו אותו לפעילויות שאין דנים בהם עד היום הזה. יש הטוענים  שאדולף אייכמן הוחזק במנהרה זו ממש לאחר חטיפתו על ידי המוסד בארגנטינה.

יודעי סוד יודעים לספר כי לא מדובר במרתף בודד כי אם בשני מרתפים זהים המחוברים במנהרה צרה המאפשרת מעבר להולך רגל בודד בלבד ובשעה שהמרתף האחד שמש בחשאיות את המוסד הרי שמשנהו שמש בחשאיות לא פחותה את בנק ישראל, שם אוכסנו שטרות הכסף של מדינת ישראל, מחשש עינא בישא היה זה אחד המקומות הכמוסים ביותר של המדינה.

לא תמיד זה היה כך

 בדצמבר 48 , כשבועיים לאחר החלטת כ"ט בנובמבר הועבר המתחם על ידי הבריטים לרשות אנשי ההגנה ואלו מצאו מיד שימוש מקורי לשני המרתפים.

בתחילת ינואר 1948 נרכשו מעודפי הצבא הבריטי בתל נוף (עקיר) כעשרים גרוטאות מטוסים אזרחיים קלים מסוג אוסטר ,המכונים פרימוסים הגרוטאות הועברו בדרכים מסוכנות ליד כפרים ערביים ,בדרכי עפר מבעד לפרדסים עד למרתפים החבויים שם שלשלו את הגרוטאות  דרך חלון אל המרתף שם הרכיב צוות טכני  בסודיות גמורה שמונה עשר מטוסים, חלקים שחסרו השלימו הטכנאים בחיטוט בממגורות הזבל שבבסיסים הבריטיים. כך נולד חיל האוויר הישראלי.

לא תמיד זה היה כך, בין מלחמת העולם השניה לתקומת מדינת ישראל היה זה מחנה צבאי בריטי מרכזי שהווה מטרה מתמדת למתקפות המחתרות היהודיות,  במאי 45 הותקף המחנה על ידי מרגמות של הלח"י,  בפהרואר 46 במסגרת פעולת ליל המשטרות התקיף כח של הפלמ"ח וחי"ש בפיקודו של דני מס  את הבסיס הבריטי בפעולה שכשלה נהרגו 4 לוחמים על שמם רחוב הארבעה בקריה. בנובמבר 46 פוצצו לוחמי לח"י מוקש חשמלי מתחת לג'יפ צבאי בריטי ליד שער המחנה. ארבעה שוטרים בריטים נהרגו. באפריל 47 הכניסו לוחמי לח"י מכונית דואר ממולכדת למחנה בפיצוץ נהרסה מפקדת הקשר במחנה, נהרגו קצין ושלושה שוטרים בריטים ושוטר ערבי ורבים נפצעו. כן נהרסו נשקיית המחנה ומעונות הקצינים.

 לא תמיד זה היה כך

, ב1872 הוקמה המושבה שרונה (ש שמאלית) על ידי קבוצת טמפלרים גרמנים שבקשו לקרב את הגאולה על ידי התישבות בארץ הקודש, הם נטעו כרמים ואת היינות מכרו בארץ המולדת כיין מארץ הקודש, הם היו חרוצים (יקים!) וראו ברכה בעמלם. הביקוש היה גדול והכורמים החליטו על בנית יקב משותף

היקב השתרע על שטח גדול ,מתחת למבנה הראשי המרכזי נחצב מרתף היישון שקירותיו כוסו בטייח ,לאחר שהסתיימה בנייתו הוכנסו לתוכו מאות חביות עץ לאחסנת היין,חביות אלו הכילו מעל חמישים אלף ליטר,למבנה הראשי הוצמדו שני מבנים נוספים גבוהים ששימשו לאחסנת המכשור ששימש ליצור היין הכנסתו לבקבוקים ופיקוק.

כיוון ששטחו של היקב היה גדול ,נבנה מעברו השני של הכביש מפעל לייצור בקבוקי היין,ובו שכנו גם משרדי היקב,על מנת להקל על המעבר בחורף בין היקב ומשרדיו נחפרה מנהרה מחברת שאורכה מעל לחמישים מטר בין המבנים, שני המרתפים הללו ההם הם נשואי הכתבה הזאת.





והטמפלרים? סופם בייש את ראשיתם. עם עליית הנאצים לשלטון בארץ האם נטו צעירי הטמפלרים אחר היטלר, חלקם נטש את הארץ והתגייס לוורמכט. שניים מהם צנחו באוקטובר 44 יחד עם חסן סאלמה וברשותם כמות רעל המספקת להרעיל את כל תושבי תל אביב. הצנחנים נתפסו, הטמפלרים משרונה גורשו לאוסטרליה, המושבה הפכה לבסיס בריטי ושני המרתפים והמנהרה המקשרת נשכחו מן הלב, רק יודעי דבר ידעו על קימן כמנהרות הסודיות של שרונה.

איך מבקרים? דרך מרכז המבקרים שרונה רח' אלברט מנדלר 14 , ת"א