יום ג', ג’ בכסלו תשע”ח
    דף הבית  |  כתוב לנו  |  הצטרף אלינו כמנוי  
 בית העלמין של צפת 

 בית קברות של עיר אינו רק מקום הנפטרים, הוא גם ההיסטוריה של העיר, הוא סיפור חייה של עיר על האנשים שעצבו את הזכרון שלה. הרבה מההיסטוריה של בית הקברות נסמכת על זכרונות זקני צפת הקשים לאימות ,לבלבול הגדול נוספה הזנחה קשה, סחיפת מצבות במדרון והעדר רישום מדויק, כתוצאה מאובדן המסמכים של חברא קדישא.

מאות בשנים קברו יהודי צפת את נפטריהם במדרון ההר ,למרגלות הרובע היהודי של צפת, בשנות השישים של המאה העשרים הופסקה הקבורה בבית הקברות העתיק, חלקה חדשה הוקמה במישור שבתחתית בית הקברות הישן, בית הקברות העתיק הוזנח והשבילים הפכו בו למהלך של סכנה .

בשנים האחרונות נעשו עבודות שיקום בסיסיות ועדיין מרבית השטח משדר הזנחה והמלאכה עדיין מרובה.

נתחיל את הסיור במדרגות מתחת לבית הכנסת האר"י הספרדי בקצה רחוב האר"י,  בתחתית המדרגות משמאל שביל המוביל אל מקווה האר"י. המקווה בנוי על המעיין בו נהג האר"י לטבול.




 

נמשיך בשביל אל רחבת קבר האר"י. כאן נמצא את קברו של האר"י עצמו, כאשר לידו קבורים בנו משה,רבי שלמה אלקבץ ורבי משה קורדוברו. מכאן נמשיך במדרגות דרומה אל עבר קברו של רבי משה אלשיך הצבוע בכחול בקצה הרחבה. עוד ירידה בשביל לאורך המדרגות תוביל אותנו לקברו של רבי יוסף קארו. מהקבר יורדים במדרגות דרומה אל עבר סדרת מערות חצובות בסלע. כאן נמצא קברו של רבי יעקב בירב,

האר"י וגוריו עם רבי יוסף קארו  ושלמה אלקבץ מיצגים את תור הזהב של צפת כאשר למשך שני דורות היתה צפת מרכז העולם היהודי, האר"י הקדוש איש הזוהר שאין שני לו שפעל בצפת רק שלוש שנים ונפטר בגיל צעיר הוא אבי תורת הקבלה הלוריאנית המקובלת עד היום ומהווה את הבסיס לחסידות של ימינו.

באותה תקופה פעל בצפת ר' יוסף קארו שבשני ספריו הגדולים, ה"בית יוסף" וה"שולחן ערוך" הכתיב למעשה את היהדות הנורמטיבית הנהוגה עד היום, כמעט חמש מאות שנה עברו ועדיין תורותיהם של שני אישים אלו קובעות ומגדירות את היהדות.





ר' שלמה אלקבץ המקובל הוא מחבר הפיוט "לכה דודי" המשופע במוטיבים קבלים, פיוט במרכזה של קבלת שבת בכל קהילות ישראל.

מכאן נרד בזהירות לתחתית הגבעה אל בית העלמין החדש ונעלה לקברי צדיקים בני ימינו אל קבריהם של הילדים נרצחי האוטובוס של אביבים ואל ילדי צפת שנרצחו במעלות.

הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים התרחש ב ט"ז איר תש"ל, 22 במאי 1970 ליד קיבוץ ברעם, כאשר חוליית מחבלים ירתה אל עבר האוטובוס שהסיע את ילדי מושב אביבים ורצחה 12 מנוסעיו, בהם 9 ילדים. ילדה נוספת נפטרה לאחר 43 שנים מזיהום של רסיס שנותר בראשה.

הפיגוע במעלות התרחש בכ"ג באייר תשל"ד 15 במאי 1974. הוא החל ברצח אקראי של ארבעה תושבי צוריאל ומעלות ובהמשכו הפך לפיגוע מיקוח שבו נלכדו כבני ערובה תלמידים מצפת אשר לנו במעלות. בעקבות ניסיון חילוץ כושל נרצחו 22 תלמידים בינהם אח ואחות ונהרג חייל צה"ל.

כל הילדים הנרצחים הללו שישארו צעירים לנצח הם הקדושים של מדינת ישראל הנאבקת על קיומה כמו שנאמר (יחזקאל טז, ו ) וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי.