יום ו', כו’ באב תשע”ז
    דף הבית  |  כתוב לנו  |  הצטרף אלינו כמנוי  
 מסע בעקבות פיוט- חלק ב'

"אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן... וְנָעוּ מִמִּשְׁמְרוֹתָם כֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן. ..." קונן הקליר על נדודי הכהנים לגליל בפיוט ששולב  במחזור הקינות לט' באב. ואנו בטיול ג'יפים נוסף בעקבות הפיוט.







תחנה ראשונה עילבון

זָכְרָה זְמַן אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הֵשִׁיבוּ. .... וְהֻקְצוּ וְהֻלְעֲבוּ. כֹּהֲנֵי עַיְלְבוּ:

עיילבו היא עילבון של ימינו, כפר ערבי נוצרי של כ 6000 תושבים, חוצים את הכפר ומטפסים לקבר התנא מתיא בן החרש המוכר ממסכת אבות באמרתו החיובית " הוי מקדים בשלום כל אדם ..." (אבות, ד, טו) , עוברים מעל מנהרת עילבון של המוביל הארצי וממשיכים בסימון שבילים שחור בפאתי בקעת בית נטופה אל עין נטופה, מעיין איתן שמימיו צלולים, מישהו בנה במקום בריכה לרחצה ומישהו אחר היטה את המים שלא יגיעו לבריכה. המקומיים משתמשים במים למילוי בקבוקים גדולים של "מי עדן" ולהשקיה. הנוף לבקעת בית נטופה מרהיב ואנחנו מטפסים לכוון הררית, ישוב של מודטים שהוקם במסגרת תוכנית המצפים.





תחנה שניה, תצפית מסובב הררית

הדרך חוצה את קו הרכס וכעת בקעת סכנין פרוסה תחתינו במלוא יופיה ובה העיר ערבה היא ערב של הכהנים

קָרָאתִי לְצוּרִי וְקוֹלִי לֹא עָרַב. ..... וְרֵיחַ לֹא עָרַב מֵאַכְלָה עֲרָב:

צפונית לנו הרי הגליל העליון שם ניתן לזהות בבירור את העיר צפת

לֹא לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת. וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפַּת. .... וְנֶהֱרַס וְנִלְפַּת. כֹּהֵן צְפָת:

תחנה שלישית תצפית ממבדד נטופה

הדרך מקיפה את הררית למזרחה לשטח של מנזר "מבדד נטופה", תצפית מדהימה לכוון מזרח אל הארבל והכנרת

טֻמְאָתָהּ הֶחֱנִיפָה תֵבֵל. וְנַעֲלָה רַב הַחוֹבֵל. .... וְאֵין מִתְכַּרְבֵּל. בְּכֹהֲנֵי אַרְבֵּל:

תחנה רביעית דיר חנא

"חכם הוא השביל מן ההולך בו" אומר הפתגם ואנו מניחים לשביל השחור להוביל אותנו לדיר חנא היא כפר יוחנא של הפיוט.

שָׁמְעוּ כִּי נִזְהַמְתִּי בְּצַחֲנָה. וְסָתַם מֶנִּי תְּחִנָּה. ... וּמִקִּרְיַת חָנָה נָעָה כְּפַר יוּחֲנָה:

במבואות הישוב כרם של זתים עתיקים בני מאות שנים, יש אומרים העתיקים ביותר בארץ, חמישה אנשים לא מצליחים להקיף את הגזעים העבותים

דיר חנא, ישוב של 10.000 תושבים ובמרכזו גלעין הכפר מוקף חומה בת 250 שנה מתקופת דהאר אל עומר, שם בית משפחת חורי, ערבי נוצרי שבנו שירת בצה"ל כקצין בהנדסה. ובחצרו בית בד עתיק ובעונת המסיק ירתמו את החמור, אבן הממל תנוע על הים, המפריכה תפרוך, הרסק יועבר בעקלים אל המסחטה שם יסחט השמן כימים ימימה.

אנו נפרדים מחורי, הדרך שהעלתה אותנו מבקעת בית נטופה לרכס יודפת, הורידה אותנו לבקעת סכנין, העלתה אותנו לדיר חנא מכוונת שוב כלפי מטה אל נחל צלמון , השביל השחור מתחבר לשביל כחול ואנו זורמים עם הסימון  לצפון מערב אל חורבת צלמון





תחנה חמישית נחל צלמון

תָּבֹא רָעַת שָׂמוּנִי הַדָּמִין. וְשָׁתוּ שְׁעָרַי שׁוֹמֵמִין. ..... וּבַעֲוֹן צְלָמִין נָעָה גִּנְּתוֹן צַלְמִין:

תל צלמון לא נחפר עדיין, שרידי עמודים מסותתים עדיין זרוקים בשטח מחכים לרשות העתיקות או לגנב עתיקות, מי שיגיע קודם, אנחנו לא מתעכבים במקום אלא ממשיכים לטבילת רגלים בנחל הצלמון

המשנה במסכת פרה (ח, ט) עוסקת בדרישות ממקורות מים המיועדים לשמש כמי חטאת וכך היא אומרת...

 ....   המים המכזבים פסולין. ..... המכזבים בפולמוסיות(במלחמות) ובשני בצרון (בצורת) כשרים, ר' יהודה פוסל

ועל כך מרחיבה התוספתא: "....וכן היה ר' יהודה אומר יורדת  הצלמון אסורה מפני שכזבה בשעת פולמוס...." ( פרה,  ט, ב)

אחרי תוספתא כזאת לא היו לנו הרבה ציפיות מהנחל ולכן שמחנו למצוא נביעה קטנה לטבילת רגלים, בשילוב אבטיח, שילוב מנצח.



תחנה שישית מֻעָ'אר

וחזרה אל השביל הכחול וממנו לשביל לא מסומן מעלה אותנו כלפי מעלה אל מֻעָ'אר, היא מעריה של הפיוט שם ישבה משמרת בילגה  הזכורה בכתבי חז"ל שלא באהדה יתרה.

סִלָּה אַבִּירַי מוֹרֵי הוֹרָיָה. וְלֹא נִזְכַּר לִי עֲקֵדַת מוֹרִיָּה. .... הֻצְּגָה עֵרוֹם וְעֶרְיָה מִשְׁמֶרֶת מַעַרְיָה:

 

ובמעאר, ישוב מעורב, דרוזי, מוסלמי ונוצרי, המונה כ 22.00 תושבים הסתיים היום השני לטיול בעקבות משמרות הכהונה.

 

 

 

 

 

 

 

 
 






שלח דואר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS