יום ד', ו’ בכסלו תשע”ט
    דף הבית  |  כתוב לנו  |  הצטרף אלינו כמנוי  

בעקבות כ"ד משמרות כהונה.שירן שבתאי "מורשת הגליל" אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶלֶת הַשָּׁרוֹן וְדָמַם רֹן מִפִּי נוֹשְׂאֵי אָרוֹן וְנָעוּ מִמִּשְׁמְרוֹתָם כֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן כְּנִמְסַר הַבַּיִת בִּמְסָרְבֵי מָרוֹן הסיור הפעם יהיה בעקבות קינה לט' באב, הקינה "איכה ישבה חבצלת השרון" הנמצאת במחזור הקינות האשכנזי ועוסקת בנדודי כ"ד משמרות כהונה, כי משחרב בית המקדש נטשו הכהנים את ישוביהם בסביבות ירושלים ופנו לעיירות יהודיות בצפון שם ניתן היה להמשיך להקפיד בדיני טומאה וטהרה בתקווה לחידוש העבודה במקדש. שרידי בית הכנסת העתיק במירון הפיוט מקביל לפרק א' במגילת איכה, המילה הפותחת בכל בית זהה למילה הפותחת פסוק מקביל בפרק א' במגילה, המילה המסיימת בכל בית מציינת שם ישוב אליו נדדו הכהנים. המונח בִּמְסָרְבֵי מָרוֹן המסיים את הבית הראשון מרמז לישוב מירון, מרביתם של ישובים אלו קיימים עד ימינו, כיום חלקם ישובים ערביים ועדיין הם משמרים את שמותיהם היהודים הקדומים . בָּכוֹ תִבְכֶּה מְחֻמֶּשֶׁת סְפָרִים כְּנֶהֱרַג כֹּהֵן וְנָבִיא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְעַל דָּמוֹ נִשְׁחֲטוּ פְרָחִים כִּצְפִירִים וְנָדוּ כְּצִפֳּרִים כֹּהֲנֵי צִפּוֹרִים נתחיל את סיורינו בעתיקות ציפורי שם נתגלתה שכונת הכהנים ובה ריכוז גבוה של מקוואות, בית הכנסת העתיק בציפורי נמשיך לרכס יוטבת בו נבקר ביישוב שכניה שהוקם במסגרת תוכנית המצפים ומשמר את שמה של משפחת הכוהנים שכניה מכפר כבול. וַיֵּצֵא הֲדַר אֹם בְּכֶסֶף נֶחְפָּת וּתְמוּרוֹ אֵפֶר רֹאשָׁהּ חִפָּת וְנֵרוֹת נִכְבּוּ וּמְנוֹרָה נִכְפָּת כְּפָשְׁעוּ בְּלֶחֶם וּפַת נִלְכְּדָה יוֹדְפָת נבקר בישוב ידפת שהוקם ע"י תלמידיו של שכטר, המחנך הנערץ בבית הספר הריאלי בחיפה ובתל ידפת המשמר את זכר הקרב ההירואי כנגד הרומים שם מקום מושבה של משפחת הכוהנים מימין תל ידפת- יד זיכרון למגיני ידפת במרד הגדול קָרָאתִי בַצַּר לִי וְלֹא קָרַב וְקוֹנַנְתִּי בַיַּעַר בַּעֲרַב וְכָבָה נֵר הַדּוֹלֵק בַּמַעֲרָב וְרֵיחַ לֹא עָרַב מַאֲכָלָה עֲרָב נרד אל הכפר המוסלמי עראבה שם נבקר בקברו של התנא רבי חנניא בן דוסא ונעסוק במשנתם של חסידים ראשונים. ערבה- הכניסה לקבר התנא חנינא בן דוסא. תָּבֹא רָעַת שָׂמוּנִי הַדָּמִין וְשָׁתוּ שְׁעָרַי שׁוֹמֵמִין וְהֵשִׁיב אָחוֹר יָמִין וּבַעֲוֹן צְלָמִין נָעָה גִּנְתוֹן צַלָּמִין נרד אל נחל צלמון שמימיו מפקים כל השנה, שם שרידי גינתון צלמין מקום מושבה של משפחת הכוהנים דליה . נחל צלמון נמשיך אל שרידי כפר ענאן - כפר חנניה מקום מושבם של משפחת הכוהנים יכין ששמרו בכל מאודם על אורח חיים של כוהנים ועל אפר פרה אדומה כדי שיוכלו לכונן עבודת המקדש במהרה. סִלָּה אַבִּירַי מוֹרֵי הוֹרָיָה וְלֹא נִזְכַּר לִי עֲקֵדַת מֹרִיָּה מֵרֹב מֶרֶד וּמִרְיָהּ הֻצָּגָה עֵרוֹם וְעֶרְיָה מִשְׁמֶרֶת מְעָרָיָּה נעבור דרך הכפר הדרוזי מראר - מעריה מקום מושבה של משפחת הכוהנים בילגה . נראה את שרידי כפר ממלח מקום מושבה של משפחת כוהנים ידועה משפחת חזיר מירושלים . זָכְרָה זְמַן אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הֵשִׁיבוּ וְעַתָּה עֲנוּת אָמֵן לֹא אָבוּ לַעֲנָה וָרוֹשׁ שָׂבְעוּ וְרָווּ וְהֻקְצוּ וְהָלְעֲבוּ כֹּהֲנֵי עֵילְבוּ נבקר בכפר הנוצרי עיילבון מקום מושבה של משפחת הכוהנים הקוץ, במרחק 2 ק''מ מעילבון התגלו שרידי בית כנסת מהמאה ה-‏3 לס'. אזור בית הכנסת היה מיושב לאורך התקופה הרומית והביזנטינית. החוקרים משערים ששם שכן הכפר עוזיאל, וגרו בו כוהנים ממשמרת הכוהנים אביה. בית הכנסת היה בנוי עפ''י הסגנון שהיה מקובל בגליל. בין השרידים נמצאה כתובת בארמית, שתרגומה לעברית הוא: ''יועזר החזן ושמעון אחיו עשו את השער הזה של אדון השמים''. אנחנו נסיים את הסיור במקום הזה אולם ניתן בהחלט להמשיך ולסייר הלאה בעקבות הפיוט למירון, פאסוטה ובית לחם, לארבל, כבול וכפר קנא, לצפת, מרר ונצרת, לדיר חנא, מגדל וחמת טבריה. כולן מזכירות את העבר המפואר של הגליל היהודי מקום מושבם של כהנים, תנאים, אמוראים ושאר יהודים שלמים. שרידי בית הכנסת בחרבת עמודים ליד עילבון *פלאש:333952-lKDRt51Vru&summer(240-360).swf* כתגובה לכתבה נתקבל מכתבו של ד"ר מוטי אביעם. לשבתאי שירן שלום רב! 27.7.11 ראיתי את הסיור המוסבר/מודרך המתוכנן שלך באתר דוגרינט בעקבות משמרות הכהונה. בגיבוייה של חדווה ליבנת החלטתי לכתוב לך כמה מילים בעניין זה. נושא משמרות הכהונה כבר נדון כמה שנים טובות במחקר ההיסטורי ארכיאולוגי של הגליל והתמונה של "ישובי הגליל שבהם גרו משמרות הכהנים" אינה כה פשוטה. חלק ניכר מהחוקרים מסכימים היום שמשפחות כהנים כלל לא גרו באמת בכפרים האלו. בימי הבית גרו הכהנים ומשפחותיהם בירושלים וסביבותיה, אין שום מידע על כהנים שעבדו בבית המקדש וגרו בגליל... עם חורבן ירושלים נפגעו משפחות הכהנים פגיעה אנושה וקשה לקבל את ההצעה שכמשפחות הם עברו והתחלקו בין ישובי הגליל. אין לכך שום עדות ספרותית או ארכיאולוגית מלבד אותה רשימה מעניינת. החוקרים שלא מקבלים את ההנחה שמשפחות כהנים גרו בגליל, מציעים כי למעשה יש פה יצירה ספרותית המשמרת את זכרון המקדש ועבודת הכהנים דרך מעין "לוח שנה" שעמד בבית הכנסת ועליו רשימת המשמרות ושייוכם לכפרים גליליים. תיקונים ספציפיים: מפשטה כבר שנים רבות לא מזוהה בפסוטה. בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית, שזה עיקר ימי הרשימה, פסוטה היא בתחום יישוב נוצרי ויש בה שרידי כנסיות. הזיהוי המקובל יותר הוא חורבת משטה ליד עראבה. עילבון, אין דווקא קשר לחורבת עמודים שמדרום ליישוב. בץוך הכפר נמצאה בעבר כתובת של בית כנסת. מדובר בשני ישובים יהודיים שכנים. ציפורי, איש אינו מתייחס במחקר לשכונה כ"שכונת כהנים". שכונה של יישוב יהודי ברמה סוציו אקונומית גבוהה ועל כן במרבית הבתים יש מקוואות פרטיים. לומר שכונת כהנים זו הגזמה פופולרית לא אמינה, גם אם מישהו כתב את זה באיזה מדריך... יודפת, חורבות יודפת שעל הגבעה, מקום הקרב במרד הראשון היא לא זו ששייכת לרשימת כ"ד משמרות הכהונה, כי היא חרבה ב 67 ולא נושבה. השרידים של כפר יהודי קטן שנוסד כ 150 שנה מאוחר יותר, מצפון על מדרון הר מימין, בין עצי הלבנה, אלו שרידים השייכים לתקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזנטית. בברכה ד"ר מוטי אביעם המכון לארכיאולוגיה גלילית ותגובתי:מוטי שלום אין מחמאה גדולה יותר לכותב מאמר מאשר לדעת שהמאמר עורר עניין ועל אחת כמה וכמה כאשר המגיב הוא בר סמכא כמו ד"ר מוטי אביעם. מכיוון שאנו נמצאים ערב תשעה באב שבו נאמר הפיוט "איכה ישבה חבצלת השרון" הרי שבאתי להציע מסלול טיול בעקבות הפיוט. זה אינו מסלול בעקבות המחקר הארכיאולוגי, כי אם סיור בעקבות פיוט ועל כן השאלה עד כמה הפיוט תואם את המחקר הארכיאולוגי, הגם שהיא חשובה לכשעצמה, אינה רלוונטית לכתבה זו, מה עוד שכפי שכתבת הדברים אינם פשוטים ועל כן כתבה המוגבלת ל500 מילים (חדווה אשמה) ומיועדת לציבור רחב ונכתבת ע"י מורה דרך שהוא הדיוט בתחום בוודאי לא יכולה להיכנס לדיון מסוג זה. לגבי התיקונים הספיציפים: העובדה שמפשטה כבר אינה מזוהה כפאסוטה חדשה לי, תודה על ההערה, תיקנתי זאת בכתבה המעודכנת. עילבון: כתבתי במפורש שחרבת עמודים אינה בעילבון אלא במרחק 2 ק"מ במקום המשוער ככפר עוזיאל. האם עד כאן מקובל? הערה: כאשר אני ממליץ על מסלול טיול ובאתר אין ממצאים בשטח הקשורים ישירות לפיוט אך יש ממצאים מעניינים אחרים הקשורים למורשת היהודית הרי אני מפנה אליהם, בסופו של דבר מדובר בהצעת טיול, ולכן אני מפנה לחרבת עמודים ליד עיילבון, לתל ידפת, לישוב שכניה, לקבר חנניה בן דוסא בערבה ולפיקניק בנחל צלמון. ציפורי: כפי שכתבת זיהוי של השכונה כשכונת כהנים הוא פופולארי ומפתה. קיבלתי את ההערה ועידכנתי את הנוסח. ידפת: תיקנתי את הניסוח, שוב ראה ההערה בנושא עילבון. (ודאי לא אתווכח עם מי שחפר את תל ידפת) ולהלן הנוסח המעודכן בעקבות כ"ד משמרות כהונה אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶלֶת הַשָּׁרוֹן וְדָמַם רֹן מִפִּי נוֹשְׂאֵי אָרוֹן וְנָעוּ מִמִּשְׁמְרוֹתָם כֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן כְּנִמְסַר הַבַּיִת בִּמְסָרְבֵי מָרוֹן הסיור שלנו השבוע, יהיה בעקבות קינה לט' באב הקרב ובא, הקינה "איכה ישבה חבצלת השרון" הנמצאת במחזור הקינות האשכנזי ועוסקת בנדודי כ"ד משמרות כהונה, כי משחרב בית המקדש נטשו כהנים את ישוביהם בסביבות ירושלים ופנו לעיירות יהודיות בצפון שם ניתן היה להמשיך להקפיד בדיני טומאה וטהרה בתקווה לחידוש העבודה במקדש. תמונה 1 : שרידי ביהכ"נ במירון מן התקופה שלאחר חרבן הבית. פיוט מקביל לפרק א' במגילת איכה, המילה הפותחת בכל בית זהה למילה הפותחת פסוק מקביל בפרק א' במגילה, המילה המסיימת בכל בית מציינת שם ישוב אליו נדדו הכהנים. המונח בִּמְסָרְבֵי מָרוֹן המסיים את הבית הראשון מרמז לישוב מירון, מרביתם של ישובים אלו קיימים עד ימינו, כיום חלקם ישובים ערביים ועדיין הם משמרים את שמותיהם היהודים הקדומים . בָּכוֹ תִבְכֶּה מְחֻמֶּשֶׁת סְפָרִים כְּנֶהֱרַג כֹּהֵן וְנָבִיא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְעַל דָּמוֹ נִשְׁחֲטוּ פְרָחִים כִּצְפִירִים וְנָדוּ כְּצִפֳּרִים כֹּהֲנֵי צִפּוֹרִים נתחיל את סיורינו בעתיקות ציפורי שם נתגלתה שכונה ובה ריכוז גבוה של מקוואות, האם זו שכונת "המעמד הגבוה" כמו שטוען המחקר או אולי שכונת כהנים כפי שרומז הפיוט? תמונה 2 – רצפת הפסיפס של ביהכ"נ בציפורי נמשיך לרכס יוטבת בו נבקר ביישוב שכניה שהוקם במסגרת תוכנית המצפים ומשמר את שמה של משפחת הכוהנים שכניה מכפר כבול. וַיֵּצֵא הֲדַר אֹם בְּכֶסֶף נֶחְפָּת וּתְמוּרוֹ אֵפֶר רֹאשָׁהּ חִפָּת וְנֵרוֹת נִכְבּוּ וּמְנוֹרָה נִכְפָּת כְּפָשְׁעוּ בְּלֶחֶם וּפַת נִלְכְּדָה יוֹדְפָת נבקר בתל ידפת המשמר את זכר הקרב ההירואי כנגד הרומים. מקום מושבה של משפחת הכוהנים מימין המוזכרת בפיוט היה בגבעה הסמוכה מצפון לתל תמונה 3: אנדרטת זיכרון בתל ידפת למגיני העיר בתקופת המרד הגדול קָרָאתִי בַצַּר לִי וְלֹא קָרַב וְקוֹנַנְתִּי בַיַּעַר בַּעֲרַב וְכָבָה נֵר הַדּוֹלֵק בַּמַעֲרָב וְרֵיחַ לֹא עָרַב מַאֲכָלָה עֲרָב נרד אל הכפר עראבה שם נבקר בקברו של התנא רבי חנניא בן דוסא תמונה 4 – הכניסה לקבר ר' חנינא בן דוסא. תָּבֹא רָעַת שָׂמוּנִי הַדָּמִין וְשָׁתוּ שְׁעָרַי שׁוֹמֵמִין וְהֵשִׁיב אָחוֹר יָמִין וּבַעֲוֹן צְלָמִין נָעָה גִּנְתוֹן צַלָּמִין מערבה נמשיך אל נחל צלמון שם שרידי גינתון צלמין מקום מושבה של משפחת הכוהנים דליה . תמונה 5 : נחל צלמון נמשיך אל שרידי כפר ענאן - כפר חנניה מקום מושבם של משפחת הכוהנים יכין ששמרו בכל מאודם על אורח חיים של כוהנים ועל אפר פרה אדומה כדי שיוכלו לכונן עבודת המקדש במהרה. סִלָּה אַבִּירַי מוֹרֵי הוֹרָיָה וְלֹא נִזְכַּר לִי עֲקֵדַת מֹרִיָּה מֵרֹב מֶרֶד וּמִרְיָהּ הֻצָּגָה עֵרוֹם וְעֶרְיָה מִשְׁמֶרֶת מְעָרָיָּה נעבור דרך הכפר הדרוזי מראר - מעריה מקום מושבה של משפחת הכוהנים בילגה . נראה את שרידי כפר ממלח מקום מושבה של משפחת כוהנים ידועה משפחת חזיר מירושלים . זָכְרָה זְמַן אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הֵשִׁיבוּ וְעַתָּה עֲנוּת אָמֵן לֹא אָבוּ לַעֲנָה וָרוֹשׁ שָׂבְעוּ וְרָווּ וְהֻקְצוּ וְהָלְעֲבוּ כֹּהֲנֵי עֵילְבוּ נבקר בכפר הנוצרי עיילבון מקום מושבה של משפחת הכוהנים הקוץ, בתוך הכפר נמצאה בעבר כתובת של בית כנסת. במרחק 2 ק''מ מעילבון התגלו שרידי בית כנסת מהמאה ה-‏3 לס'. אזור בית הכנסת היה מיושב לאורך התקופה הרומית והביזנטינית. החוקרים משערים ששם שכן הכפר עוזיאל, וגרו בו כוהנים ממשמרת הכוהנים אביה. בית הכנסת היה בנוי עפ''י הסגנון שהיה מקובל בגליל. בין השרידים נמצאה כתובת בארמית, שתרגומה לעברית הוא: ''יועזר החזן ושמעון אחיו עשו את השער הזה של אדון השמים''. תמונה 6 : שרידי ביכ"נ בחרבת עמודים ליד עילבון. אנחנו נסיים את הסיור במקום הזה אולם ניתן בהחלט להמשיך ולסייר הלאה בעקבות הפיוט למירון, ובית לחם, לארבל, כבול וכפר קנא, לצפת, מרר ונצרת, לדיר חנא, מגדל וחמת טבריה. כולן מזכירות את העבר המפואר של הגליל היהודי מקום מושבם של כהנים, תנאים, אמוראים ושאר יהודים מן השורה..