יום ג', ג’ בכסלו תשע”ח
    דף הבית  |  כתוב לנו  |  הצטרף אלינו כמנוי  

מנמל ת"א לנמל יפו

הטיילת של תל אביב, מהטיילות היפות בעולם היא מקור להנאה מנוף הים, השקיעות, בתי הקפה והבריזה. היא גם מקור לזכרונות היסטוריים להם נקדיש את טיול השבוע.

נתחיל בשפך הירקון לים, השילוב של הנחל, הים והדשאים יוצרים פארק אורבני משמח, מעבר לירקון תחנת הכח רידינג שהוקמה כבר ב1937 ע"י המהנדס והיזם פנחס רוטנברג.

דרומה נמל ת"א, היום מאזורי הבילוי הנחשבים במדינה,  הנמל החל את דרכו ב-1936, במהלך "המרד הערבי הגדול" ושביתת ערביי יפו, לצורך בנייתו גוייסו יהודים מסלוניקי ביוון, ובית הכנסת שהקימו עומד עד היום ברחוב יורדי הסירה, הנמל היה פעיל מאוד עד פתיחת נמל אשדוד ב 1964   אז נסגר עד להפיכתו למוקד בילוי.

נמשיך דרומה לחוף "מציצים", שהתפרסם בזכות חבורת לול מהימים בהם אורי זוהר לא חלם שיום אחד יתווסף לשמו התואר "רב"

מעלינו הצוק של גן העצמאות, גן של צמחייה המותאמת לתנאי המלח שמביאה הבריזה מן הים. בימי תל אביב הקטנה היה זה מקום מפגש וקונצרטים , אפילו המערה החשמלית של חסמב"ה היתה חבויה כאן, חבויה כל כך טוב שפרט ליגאל מוסינזון איש לא מצא אותה עד עצם היום.

מימין חוף לכלבים! מסתבר שלכלבים בתל אביב זכויות תושב כמו לכל אזרח טוב.

בהמשך משמאל אנדרטה לזכרו של חיים ארלוזורוב, שנרצח באזור זה ב1933, בעת שצעד כאן עם רעייתו. הפרשייה זיעזעה את היישוב בארץ והשאלה מי רצח את ארלוזורוב? הרעילה את האוירה עוד  שנים רבות.

נמשיך אל התחנה הבאה, שנבנתה מתוך כוונות טובות והפכה לבכייה לדורות, ככר אתרים שהוקמה כמרכז בילוי שכלל קולנוע, חנויות תיירים, מסעדות ומלון הפכה לאנדרטה לכשלון, ניטוש אותה במהירות אל החול הלבן של חוף גורדון, בין חוף זה לחוף פרישמן (מלון דן), נתפסה באוגוסט 1939 אונית מעפילים נוספת, "פאריטה". שהגיעה מרומניה ביזמת האצ"ל מעפיליה נתפסו ושוחרו אחרי 10 ימים.

מול חוף גורדון, מחוץ למים הטריטוריאלים, עגנה במשך 20 שנה ספינת השלום של אייבי נתן ז"ל, זוכה לאהדה ציבורית אליה לא זכתה הספינה  של ערוץ 7 זכור לטוב.  

 


 התחנה הבאה בסיור היא בגן העפלה, לזכר התנועה שהובילה את מבצע העלאת שארית הפליטה מאירופה לארץ ישראל בדרכים לא דרכים. דווקא הגן שנקרא במקורו גן לונדון כביטוי הערכה למאבק הבריטים בנאצים, הפך לאתר ההנצחה למאבק בשלטון הבריטי.

 


שלט ליד מלון שרתון מציין את מקומו של "הבית האדום", בית מועצת הפועלים, צבע הקירות היה אדמדם, צבע האידאולוגיה היה אדום עז, כאן  ניצב בזמנו מטה הפלמ"ח ממנו נתנה ל"תותח הקדוש" הפקודה לירות  על "אלטלנה", אבן הנצחה על החוף עם הכיתוב "מלחמת אחים לעולם לא" מציינת את האירוע הטרגי.

 









  החוף הבא, חוף ירושלים היה חוף הרחצה הראשון של תל אביב,  היה זה ראש העיר דאז, שלמה להט, שהחליט להעניק לטדי קולק, ראש העיר המיתולוגי של ירושלים, את הדבר היחיד שאין לירושלים, חוף ים!

 


בהמשך עומד נטוש הדולפינריום, שהיה אתר אטרקציה ובילוי ולילדים ומשפחות, אבל גם זיכרון כואב לפיגוע שספג.

 


 מולו מסגד חסן בק, על שם מושלה העריץ של יפו. לידו היתה שכונת מנשיה הערבית. שנכבשה על ידי האצ"ל במלחמה קשה שתבעה קרבנות רבים.

 




 


 

הבית הבודד שנותר מהשכונה הוסב למוזיאון האצ"ל

 


נכנסים ליפו העתיקה, עיר שהיא סיור בפני עצמו, עוד קילומטר ואנחנו בנמלה ההיסטורי של א"י, נמל יפו , היום נמל דייגים ציורי, שם נסיים  8 ק"מ של סיור מנמל לנמל.