יום ב', ג’ בחשון תשע”ח
    דף הבית  |  כתוב לנו  |  הצטרף אלינו כמנוי  
 מיד קנדי לעין קובי.

 

"ירושלים הרים סביב לה", (תהילים קכה) ואחד הרכסים היפים המקיפים אותה הוא רכס שלמון-שורק, ממערב לעיר. יער עמינדב משתרע ברכס זה על פני כ-7,000 דונם ומצטרף אל החורש הטבעי ויחד הם יוצרים כאן את השטח הפתוח הגדול ביותר שעומד לרשות תושבי ירושלים.
האזור עשיר בחניונים, תצפיות ודרכים להולכי רגל, מכוניות וג'יפים. המסלול המוצע כאן מיועד  לג'יפים קלים ולמכוניות פרטיות גבוהות. קחו מפת סימון שבילים מספר 9, היא תעזור מאוד להתמצאות.

נתחיל את סיורנו ביד קנדי הנמצא ליד המושב עמינדב, השילוט למקום ברור, ניתן גם לשים ב waze יד קנדי.

יד קנדי הוא  אנדרטה מיוחדת המנציחה את זכרו של נשיא ארצות הברית שנרצח ב 1963. חלק גדול מקסמו של אתר יד קנדי הוא מיקומו בפסגת הר מבודד המאפשר להקיף רגלית את האנדרטה וליהנות מהתצפית המרהיבה שמסביב, הכוללת את הרי ירושלים, הר חברון ו"חלון" למישור החוף, 





האנדרטה מעוצבת כגזע עץ כרות המסמל את חייו הגדועים של הנשיא שנרצח בגיל 46. האולם הגדול מוקף 51 עמודי בטון, בגובה 7.2מטרים, המסמלים את 51 המדינות של ארצות הברית.





מכביש הגישה אל יד קנדי ניסע על פי השילוט, בדרך היורדת לחורבת סעדים. נחנה את הרכב ברחבת חניה קטנה, השוכנת ליד הסתעפות שביל המעיינות, ונצא לסיור רגלי בן כחצי שעה בחורשה. חורבת סעדים היא שמורת טבע קטנטנה, שהעילה העיקרית להכרזתה על הם עצי האלון המצוי הצומחים במקום, שזכו להגיע לממדים גדולים – תופעה נדירה במין עץ זה.





מהמקום יוצא שביל המעיינות, העובר בעין סעדים, מעיינות עמינדב, עין עוזי, עין תמר ועד עין חנדק שליד המושב אבן ספיר, כל זה בתום החורף, בעונה זו המעיינות יבשים ולכן נמשיך בדרכנו בדרך העפר המסומנת אדום ומספרה במפה 9315, הדרך האדומה מסתיימת בדרך המסומנת שחור  ומספרה 9312 , נפנה שמאלה ונטפס על שלוחת שלמון ממנה נשקף לנו נוף מדהים לכוון נחל שורק הנמצא עמוק עמוק תחתינו.

הדרך השחורה מקיפה את שלוחת שלמון ולאחר כ3 ק"מ נגיע למזלג דרכים, נבחר בדרך השמאלית, המסומלת כחול שמספרה 9320 והיא יורדת לנחל רפאים, נחל רפאים והמשכו בנחל שורק מקשרים בין ירושלים למישור החוף ולכן ניצלו זאת הפלישתים לעלות על ירושלים (שמואל ב, ה, יח) והרבה יותר מאוחר יותר ב1880 ניצל זאת היזם יוסף נבון לבנית מסילת הברזל מיפו לירושלים, 136 שנה עברו מאז והרכבת עדין מתנהלת לאיטה באותה מסילה.

נחצה במעבר שמתחת מסילת הברזל ונעלה על השביל הירוק שמספרו 9318, השביל מטפס בתלילות לעין קובי.

השם עין קובי משמר את שמו של הכפר הערבי אל קבו שהיה במקום עד מלחמת העצמאות וזה מצדו שמר את השם קוֹבֵי, המוזכר בגמרא ( סנהדרין צ"ה, א ) שהוא השתלשלות של השם כַּבּוֹן המוזכר ביהושע, טו, מ כאחת הערים בנחלת שבט יהודה.





במקום מעיין שכבה הנובע מתחת לפני הקרקע בעומק של כ-4 מטרים בסלע. כדי להגביר את זרימת המים חצבו לאורך השכבה נקבה סולם ברזל מוריד אותך לעומק 5 מ'  אל המעיין, משם תזחל בנקבה חשוכה (לא לשכוח פנסים) כ15 מטר עד לבריכת האיגום, שם תרטיב את כפות הרגלים בדרכך אל המדריגות המובילות החוצה. אם הגעתם עם ילדים תשכחו מהם לחצי שעה שבה הם ירוצו את המסלול הלוך ושוב.





מכאן נמשיך עם הסימון הירוק אל כביש 375 חזרה לירושלים.






הצבע הסגול מסמן את המסלול