יום ג', ג’ בתמוז תשע”ז
    דף הבית  |  כתוב לנו  |  הצטרף אלינו כמנוי  
 סובב כנרת

 בני ה60 זוכרים בערגה את התקופה בה ניתן היה להגיע לכנרת עם רכב עד שפת המים, לתפוס עץ מצל ולהסתלבט. בני ה30 זוכרים כיצד "התפלחו" דרך גדרות ומחסומים בכדי לרחוץ ללא תשלום שכן בזמנם היו מרבית חופי הכנרת חסומים לגישה על ידי גדרות. ובני הנוער של היום? הם מכירים מציאות חדשה. חופים שפתוחים לגישה רגלית ואת שביל סובב כנרת שפרץ גדרות והחזיר את הכנרת לעם ישראל. עדיין לא במלא היקפה כי אם קטעים קטעים וגם זה משהו.

יצאנו לטייל באחד הקטעים הללו, 3 ק"מ מחוף מגדל לחוף גינוסר.

החנינו רכב ראשון בקניון החדש שליד צומת מגדל וליד החפירות הארכיאולוגיות "חתכנו" לכוון המים.

חפירות אלו עוררו התרגשות כאשר חשפו מבנה בית כנסת מפואר מימי הבית השני כאשר המקדש עדיין עמד על מכונו, שגודלו כ-120 מ"ר, רצפתו עשויה פסיפס וקירותיו מטויחים בטיח צבעוני. באולם נחשפה אבן רבועה מעוטרת בתבליטים. באחת פאותיה חקוקה מנורת שבעת קנים ומשני צדדיה קנקנים. המקום פתוח לקהל, בתשלום.





קרוב לקו המים פנינו צפונה (שמאלה) עם סימון שביל סובב כנרת. הדרך נוחה להליכה, לעיתים היא מוצלת על יד אקליפטוסים רחבי נוף, לעיתים חשופה לשמש ועדיין זו שמש של חודש אדר חמימה ונעימה ולא זו הלוהטת של חודש אב.  לעיתים היא סלולה בסבך קנים ולעיתים פתוחה לנוף המים, דרך נעימה להליכה.

מעיין עונתי נובע בצד השביל ואנו מרטיבים נעליים מה שמוסיף לעליצות.

משמאלנו וילה מלצ'ט הקרויה על שמו של לורד יהודי אנגלי, שחשקה נפשו ב 1922 בוילה על שפת הכנרת שתנעים לו את ימי החורף הסגרירים של לונדון, מאז ירדו גשמים רבים בלונדון (בכנרת פחות) הוילה הוזנחה, נמכרה ושוקמה מחדש על ידי משפחת אייזנברג שהפכה אותה לגן אירועים עבור זוגות החפצים להתחתן בניחוח אצולה בריטית.

גזע עץ דקל שקרס חוסם את השביל, עוקפים אותו, ניכר שתחזוקת השביל טרם באה על פתרונה.





חוצים את חוף אילנות, פעם הגיע שטח הגן עד לקו המים , אך פעילות החברה להגנת הטבע והלחץ הציבורי גרמו לגני האירועים לפתוח את החוף למטיילים ולהצטמצם בשטחם, הגישה למים  נוחה ואנו נגשים לשכשך רגליים, להתפעם מיופיה של הכנרת שלנו ולזמזם בצוותא את שירה של רחל "שם הרי גולן, הושט היד וגע בם"





מדרכות יוצאות מחופי הרחצה של פעם מגששות אחרי הים שנסוג, קירות תמך שנבנו להגן מפני הגלים מחפשים את הגלים, עשרות מטרים נסוג הים, חולם לחזור יום אחד לגבולותיו המקוריים.





השביל ממשיך בדרכו בסבך צמחיה ימית, הקנה בן בית כאן, גם האשל יחד עם צמחיה מיובאת כמו הדקל והאקליפטוס יוצרים אווירה פסטורלית.

מגיעים לשפך נחל צלמון, אותו נחל שמתחיל כנחל איתן עליז בגליל התחתון, וכזבו מימיו רק פעם אחת, בזמן פולמוס (כנראה בזמן המרד הגדול) יחד עם כל מקורות המים (תוספתא. פרה, ט,  ב) מסיים כאן את טיולו  מאוכזב על מימיו שניטלו ממנו על ידי מקורות במסלול זרימתו, גשר עץ מגשר בין שני גדותיו ואנו נכנסים לשטח של בית הארחה של קיבוץ גינוסר.





כל המילים היפות על "כנרת לכולם" טרם הגיעו לגינוסר, בית ההארחה השתלט על חלקת החוף הסמוכה לשטחו וסגר אותה בפני מטיילים. עם זאת הם רשאית לחצות את מדשאות המלון ולהמשיך הלאה, צפונה, עם השביל.

אנו, לעומת זאת, סיימנו בגינוסר את הטיול. "הוי כנרת שלי, ההיית או חלמתי חלום?"   




 
 






שלח דואר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS