יום ג', ג’ בתמוז תשע”ז
    דף הבית  |  כתוב לנו  |  הצטרף אלינו כמנוי  

שמורת טבע עין אפק בעבר האשימו אותן במחלת המלריה, אחר כך טענו שהן גוזלות שטחים חקלאיים וכשכבר יבשו את כל הביצות הצטערו כשהתברר שנוף מאוד יחודי הולך לאיבוד, אז הותירו שמורת טבע ביצתית היא שמורת עין אפק ליד קרית ביאליק. מספר מקומות בארץ מתהדרים בשם אפק, המשותף לכולם רבוי אפיקי המים ואכן בסקר בריטי נספרו במקום 35 ! נביעות מים הזורמים אל נחל הגעתון. אין פלא שליד אוצר כזה של מים היו ישובים כבר בתקופה הכנענית וכבר ספר יהושע מונה את אפק כעיר בנחלת שבט אשר (יט, כד). לפני שאתם מסתערים על המסלול הקדישו כמה דקות לגן המקלט, בו לצד כל צמח יש שלט הסבר. את מי עוד תפגשו כאן? לוטוס קרח, עץ השמן המכסיף, לחך הודי ושאר חברים, כי בינינו מה הסיכויים שתזהו את הגומא בהמשך ללא שלט הזיהוי לצידו? טפסו על גג טחנת הקמח הצלבנית שהפכה לעותומנית שהפכה לתחנת שמירה בריטית ולפניכם פרוסה השמורה, נוף של ביצות עם צמחיה יחודית אותה לא תפגשו ליד הבית. יורדים ל "שביל הביצה", עולם אחר, השביל עובר בין מקווי מים, כשהכל מעוטר בצמחי מים סבוכים: ערבה, פטל קדוש, קנה וסוף. פה ושם נפתחים בסבך חלונות אל נופי הביצה, זה המקום לומר כמה מילים על אותו צמח דמיוני שהילדים קוראים לו קנה סוף. ובכן אין צמח כזה! יש קנה ויש סוף! הקנה הוא הצמח הגבוה, החלול, שהילדים קוראים לו בטעות במבוק, יכול לשמש כמקל הליכה, אולם אם יסדק יהפוך למשענת קנה רצוץ כמאמר הנביא "והִנֵּה בָטַחְתָּ עַל-מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, עַל-מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו, וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ" (ישעיהו, ל"ו, ו' ) , הסוף לעומתו הוא עלים ירוקים ברוחב 2 ס"מ ובגובה של כ 2 מ' , הצומחים ישירות מן המים ובמרכזם גבעול שבעונה זו של תחילת הקיץ הוא בשיא פריחתו, צבע הפרחים חום בהיר, הם זעירים, ערוכים על שזרה עבה בחלקו העליון של הגבעול, המראה הכללי של התפרחת הוא מכונס וצפוף, כשל מברשת לניקוי בקבוקים. ויש האוהבים לשמור אותה יבשה בבית לקישוט. הסוף מוכר לנו מתוך הסיפור על משה בטבע "ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור ונערותיה... ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה" (שמות ב, ה), צמח נוסף המוזכר באותו סיפור הוא הגומא "ותיקח לו (יוכבד) תיבת גומא ותחמרה...ותשם בה את הילד..(שמות ב' ג), גם אותו ניתן לזהות במסלול. התחנה הבאה היא משטח עץ המשמש מרפסת תצפית לאחד האגמים הגדולים בשמורה. תחתינו שטים בניחותא השפמנונים, דג מכוער למדי בעל שפם גדול המעניק לו את שמו, נון פירושו דג ולכן דג עם שפם יקרא שפמנון, פשוט, נכון? השלטים מזהירים לא להאכיל את הדגים, מה שממש מאלץ את הילדים להשליך להם חטיפי ביסלי, השפמנונים, מצדם, שכבר למדו לאהוב במבה וביסלי מסתערים על החטיפים בהתלהבות ויוצרים מהומה לשמחת הצופים. עכשיו מגיעה האטרקציה: השביל הצף מעל אגם מים. בזהירות, כי לשביל העץ הצר הזה אין מעקות. זה רק אתם והמים המקיפים אתכם מכל צד. עשרות מטרים של הליכה על המים זה מרענן זה נחמד וזה מלחיץ אמהות, כבר ראיתי כלב שנפל למים ועבר את קורס השחיה הראשון שלו, אל דאגה, הקורס עבר בהצלחה והכלב נמשה מן המים שלם אך רטוב, ברור שתגובתו הראשונה של הכלב הייתה לנער עצמו ולהרטיב את כל קהל הצופים. מכאן, הדרך חזרה אל תחילת המסלול קצרה וחולפת לצד עוד כמה פינות נחמדות לצד המים התענגו עליהם לפני הפרידה. איך מגיעים: נוסעים בכביש 4 לקרית ביאליק, בצומת עין אפק (כורדאני) פונים מזרחה לרחוב התל (כביש 7911 בקריית ביאליק). לאחר כק"מ מגיעים לאזור בית הקברות הישן, עוד 500 מ' ומגיעים לשער השמורה

 
 






שלח דואר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS