יום ו', כו’ באב תשע”ז
    דף הבית  |  כתוב לנו  |  הצטרף אלינו כמנוי  
 וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם: (במדבר, יג, כב) אומר הכתוב במטרה להדגיש שחברון היא מן הערים הקדומות בעולם, לפני ערי הבירה של מצרים הקדומה, וודאי הרבה לפני לונדון, מוסקבה, ברלין או ניו יורק ערי הבירה של העולם המודרני.

פסוק קצר, יבש, כמעט ולא נקלט באוזן בזמן קריאת התורה. ומאחוריו סיפור גדול שבכדי להבינו נסעתי עד מוזיאון ארץ יהודה השוכן בבנין המועצה בקרית ארבע.

הסתכל על הכד הזה , אומר לי דוד גולדמן, מנהל המוזיאון, מה אתה רואה?

 


 המבט המבוהל שלי הזכיר ילד שנתפס לא מוכן בבחינה באנגלית.

גולדמן היה מלא חמלה, אתה רואה כאן כלי חרס מעוצבים באלגנטיות, הסביר לי, ידיות עדינות, קישוטי אמנות, צביעה איכותית ששרדה קרוב ל3,500 שנה, זו עבודה איכותית!

וזה בוצע כאן בחברון? אני שואל.

לא, הוא מסביר. זה ייבוא מאיי הים.

 


 ובהשפעת ההסברים של דוד אני רואה עיר מרכזית, מוקפת חומה, אני רואה קשרי מסחר בינלאומיים של יבוא ויצוא ונשים עטויות ענקים לצואריהן מטופפות ברחובות.

 


 וסוחרים בוצעים ככרות כסף ושוקלים את "שקל הכסף" ועברי זקן עומד בשער העיר ושוקל 400 שקל כסף במסגרת עסקת נדלן והחיתי המוכר את חלקת הטרשים אינו מודע שהוא נכנס באותה עסקה להיסטוריה העולמית ואני חש שותף לרגשי הנחיתות של המרגלים מול התרבות החומרית "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים" (במדבר, יג, לג) ותחושת הנחיתות נעשית מובנת יותר מול הקנקנים המאוחרים יותר של שבט יהודה שנראים כמו חיקוי פרימיטיבי של הקנקנים הכנעניים.

וגולדמן ממשיך להשיט אותנו בנהר הזמן ואנו כבר בתקופת המלך חזקיה והוא מותיר אחריו קנקנים גדולים לאיסוף מיסים ועליהם טביעת חותם  "למלך חבר(ו)ן " לתשומת ליבם של "גובי העמלות" וה"אולמרטים" למיניהם ואני תמה בפני עצמי כיצד זה שאחרי כל כך הרבה שנים וחורבנות מה שנותר לפליטה הם דווקא שרידיו של "מס הכנסה" הקדום.

ועיניו של גולדמן בורקות כאשר אנחנו מגיעים לתקופה הפרסית  שם ממתין לנו בקריצת שיכורים גביע יין המיועד ללגימת כמויות גדולות אפילו בעמידה, מעין ג'ארה ערבית מעוצבת בטעם, מה שמחבר אותנו לאוירת המשתאות הפופולרית כל כך במגילת אסתר.

 


   
  והמסע המופלא שלנו נמשך ופוגש את הורדוס ורצפות הפסיפס המפוארות בהירודיון

 


את מרד בר כוכבא ואת הקהילות המשתקמות אחרי המרד בדרום הר חברון.

לא, זה לא מוזיאון מודרני עם מצגות אור קוליות ושחקנים, זה מוזיאון מן הסוג הישן שבו המגע עם הממצאים הוא בלתי אמצעי. זה מסוג המוזיאונים אליהם באים באהבה להדרכה אישית של מנהל המוזיאון, ארכיאולוג במקצועו שהידע שלו, הברק בעיניים וההתלהבות בקול מעניקים את חווית החיבור לארץ יהודה ולחברון שנבנתה מזמן, שבע שנים לפני צוען מצרים.

 איך אומרת הסיסמא? "חברון מאז ולתמיד"

לתאום ביקורים במוזיאון 02-9605576

 
 






שלח דואר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS